זכינו ואוצריא קדישא הולכת ונעשית לחם חוקם ויד ימינם של [רבבות אלפי] לומדי התורה הק'.
ולא נכלה מלהודות ולהלל ולשבח לפני השי"ת על המתנה הנפלא הזאת ששלח לדורנו העני...
וכשם שאנו מכירים בטובתו של מקום - הרינו מכירים טובה לחברינו היקרים איש לפי מעלתו
על המסירות וההשקעה של כשרונם ולבם וזמנם וממונם, לבנות ולפתח ולהרחיב ולהוסיף...
שתולים בבית ה' ... עוד ינובון ...
וכיוון שנעשתה אוצריא 'סתמא דמילתא' של חובשי בית המדרש -
נתאספו סביב עשרות תוספים גדולים עם הקטנים, ורבים מהם שימושיים ומועילים ללומדים, מעשירים את הלימוד, מרחיבים את הידיעה, ונותנים כלים חשובים לעבודת הקודש.
וכאן רצוני לחזור ולחדד נקודה יסודית ומהותית:
מעיקר יצירתה של אוצריא, היתה המחשבה הטהורה, שיש להגיש לפני לומדי התורה את הכל בלי צורך להיות מחוברים לרשת.
[וזה כולל שני חלקים:
א. שמי שאינו מחובר כלל לרשת - יוכל לקבל את אוצריא ולהתקין אותה ולהשתמש בה בלי שום צורך ברשת.
ב. וגם מי שמפני צרכו ושיקוליו והוראת רבותיו מחבר את מחשבו לרשת במקומות וזמנים ידועים, בהגנות ידועות וכו' וכו' - לא יזדקק לחיבור לרשת באופן תדיר. כלומר - במילים פשוטות - שכל אחד יוכל להשתמש באוצריא בצורה מלאה ושלמה כאשר הוא יושב בבית ה', נבדל מדרכי ההמון ומנותק מהעולם ומלואו.
לכן חשוב מאוד שכל תוסף שהוא - יהיה בנוי בצורה מקומית, שכל מה שנדרש לו - נמצא עמו באמתחתו. גם אם התוסף ישקול בגלל זה כמה וכמה מגה־בייט יותר.
בכלל זה: מפות מקומיות, תמונות ותרשימים, ואפילו מודלים וכיו"ב.
עוד נקודה למחשבה בכלל זה.
להרגשתי - כאשר ישנו תוסף התלוי בחיבור לרשת. או אפילו תוסף פעיל, שיש בו קישורים להמכלול וכדומה - יש כאן משהו לא לגמרי שלֵם. כי המשתמש היקר - מרגיש - אויש, אם היה לי חיבור הייתי יכול... הייתי מרוויח...
לטעמי זה לא מצב תקין.
יתכן שיש ממפתחי התוספים שסבורים אחרת. בסופו של דבר לא תהיה לנו שליטה ובקרה על כל מה שיתלווה ויסתפח אל התוכנה.
אבל כדאי שלפחות התוספים הבסיסיים יעמדו ברף הגבוה הזה של טהרת הקודש.
זו תהיה תועלת גדולה קודם כל ביחס אליהם.
אולי מהם ילמדו וכן יעשו....
בעצם לכתוב את זה כאן בלי אפילו לתייג אותי אז לא עשינו כלום, פשוט איבדת זמן בלכתוב את ההודעה הזאת, אבל אם אתה רוצה שזה ישתפך , כלומר אתה רוצה להשפיע על זית ועל אוצריא בגלל שאוצריא משתמשים בפתוחים שלי, אז אתה פשוט קצת מתאמץ לפתוח פנייה בגיטהוב ואתה מתאר את הבעייה ותראה שעוד חודש חודשיים זה יגיע, ולא צריך את המשפטים של "מה עשינו", זה ממש לא מועיל לכלום. אז פליז אף פעם לא השתמשתי בתוכנות אחרות, אני מתקשה עם עברית מה שזה עוד מקשה עליי לייצר נתונים סינטטיים עם ai.
סה"כ מאמץ של 30 שניות בשבילך ותראה שעשית משהו
סליחה ומחילה וכפרה!
רק עכשיו יכולתי להתחבר, וחשכו עיניי וכאב לבי, מה יצא ממלים תמימות שכתבתי [אסביר תיכף...]
חלילה לי !
הרי אני מלא הערכה והתפעלות עצומה, מכל עבודותיך הקדושות והנפלאות
ובעיקר ובמיוחד מה'זית' ירום הודו [כמ"ש "יֵֽלְכוּ יֹֽנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַֽ לוֹ כַּלְּבָנוֹן"]
ועל כולנה מה שכתבתי כאן https://mitmachim.top/post/1045133
על שיתוף הפעולה המדהים, והתכלית העליונה המשותפת של אוצריא ואוצרניק, זית וכזית. [סליחה שלא תייגתי אותך שם..]
גם המתנתי בכליון עיניים כשבישרו לי שעומדת לצאת תוכנה מקבילה לאוצריא ובה יהיה ממשק דומה למה שציירתי ברעיונותי (https://mitmachim.top/post/1063167 )
וכשיצא לאור וראיתי כי טוב - כיכבתי את המאגר בגיט.
וגם ביקשתי ללמוד תכונות רבות שיש 'זית' וליישם אותן באוצריא.
ועד כדי כך, שלמרות שאני משתמש קבוע באוצריא, ואוהב את המבנה והמהלך שלה, ואני גם ממליץ לרבנים ואברכים ועוזר להם בהתקנה וכו' - בכל זאת אני מציע את 'זית' לכל מי שנראה לי שזה מתאים יותר לסגנון שלו.
וכך כתבתי במייל לחבריי: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם...
מעתה שתי דרכים לפנינו: האחת ארוכה וקצרה, השניה קצרה וארוכה. אלו ואלו לשם שמים מתכוונים, להגדיל תורה ולהאדירה. שניהם מבוססים [פחות או יותר] על אותו אוצר, רק צורת העבודה שונה איש לפי דרכו. 'אוצריא' יותר מפותחת ומורכבת, גמישה לשינויים והתאמות אישיות,נותנת מקום להוסיף ספרים ולערוך ספרים קיימים, להוסיף הערות, וכו'.אפשרות להגדיר דברים רבים כרצון איש ואיש. 'זית' יותר פשוט וישיר [במדה רבה מכח מה שהמערכת שלו יותר משוכללת]. הכל נמצא במקום אחד ומונגש למשתמש בצורה טבעית וחלקה:
חיפוש הספרים והחיפוש בתוכן הספרים, הדפדוף והצגת המפרשים. לדוגמה:
החיפוש המתקדם ב'אוצריא' [דומה לאוצה"ח וב"א] - בנוי על הגדרות קידומות סיומות, כתיב מלא וחסר, מרחק בין מילים וכד'.
החיפוש המקודם ב'זית' - מאפשר לכתוב בצורה פשוטה, והמערכת ממיינת את התוצאות לפי רמת ההתאמה שלהם למבוקש...
ועכשיו אסביר על מה התייחסתי ומה התכוונתי כשאמרתי: 'מה עשינו' -
למה כתבתי 'מה עשינו' ??
או יותר נכון למי כתבתי, ועל מה ?
בגלל שהנושא של איתור ספרים ומראי מקומות מטריד אותי מקדמת דנא.
ורע בעיני שהלומדים מחפשים ספר ולא מוצאים, רק בגלל שאינם יודעים איך המפתחים בחרו לקרוא לו -
'קידושין' או 'קדושין', 'מדות' או 'מידות'.
'פירוש המשנה / המשניות להרמב"ם / להר"מ' [ולמה לא לכתוב כמו שאנחנו רגילים 'פיה"מ' / 'פיהמ"ש']?
כמו כן אם רוצים שיהיה זיהוי של מראי מקומות - העסק תקוע בגלל שצריך שהציון יהיה כתוב לפי תוית מסויימת ודקדקנית. ואי דייקי' כולי האי לא תנינא...
(וכך מקובלנו מהג' @elie-gambache נ"י, צריך שהתוכנה תגיב למשתמש בצורה טבעית וחלקה, בלי לדרוש ממנו לחשוב במקומה, איך הוא אמור לכתוב ומה הוא צריך לעשות...).
כדי לפתור את הבעיה הגדולה הנ"ל - עבדנו לפני זמן רב על טבלה מסודרת של שמות מקבילים, ואופנים שונים של כתיב וכדומה.
למיטב הבנתי - מנוע בינה לא יודע לסדר כזו רשימה, כי היא בנויה על הכרת בית המדרש מבפנים, על ה'שפראך' של הלומדים. והוא לא עשה בזה מספיק 'שימוש' [אם היו מאמנים אותו על כל אוצר החכמה, כולי האי ואולי...]
כשאמרו לי שלא ממשיכים לעבוד על זה ולהתקדם עם זה, כי מחכים ליצירה שלך - הערתי שזה לא יפתור את הבעיה, ומה הועילו חכמים בתקנתם...
לא באתי למתוח ביקורת, ובודאי שלא להתלונן.
מדבריך אני מבין שיש דבר אחר שאני צריך לבקש עליו סליחה.
אולי זה לא הגון שאני מוסר את לבי להיות לעזר לאוצריא, לפי דלות ערכי,
והיה ראוי לכה"פ להקדיש זמן ומחשבה גם לטובת 'זית'.
זה כנראה נכון.
משום מה היה נראה לי שחלק מה'שיטה' של זית [ושל הרב המחבר שליט"א] - שיש לו דעה עצמאית, מבוררת ומנופה מאוד, מדוייקת וממוקדת, בלי השפעות זרות; ולכן חשבתי שחבל להתערב ולהעיר הערות.
בסוף תכבשו את העולם.
אחרי ש'בר־אילן' סגרו את המפעל.
ומן הסתם 'אוצר החכמה' כבר שוקלים לשתף פעולה עם אוצריא...
תיכף גם למייקרוסופט - להבדיל אא"ה - לא יישאר שום חלק ב"ועמדו זרים ורעו צאנכם"...
ולמעשה - אם באמת בונים את העולם מחדש - יהיה לנו וורד שמסודר מראש לפי הראש היהודי,
ומותאם מעיקרא למה שצריכים באמת כותבי התורה לדורותיה...
[זה לא רק עימוד כמ"ש הרב @pcinfogmach נ"י בצדק, אלא גם כל ההגדרות המקובלות בספרים תורניים, כמו ב'כלי קודש' ו'שולחן העורך' וכו'].
אבל יותר מזה - מכאן נפתח השער לסנכרון ותיאום תדירי בין הכתיבה של הלומד הפרטי הזה, ובין כל אוצר התורה שנמצא מעבר לדף [היינו מעבר לכרטיסייה..].
אם כשהוא כותב 'אמר השי"ת בפרשת כי תבוא "ועתה הנה הבאתי" מיד יעלה ויאיר כנגדו כאורים ותומים המקרא שכתוב
"וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְדוָ֑ד, וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְדוָ֣ד אֱ־לֹהֶ֔יךָ, וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְדוָ֥ד אֱ־לֹהֶֽיךָ" (דברים, פרק כו)
ורק יצטרך להקיש 'אישור'...
וכך כאשר ימשיך ויזכיר האמור שם ברש"י מהספרי, ובמשנה בסוטה ובגמ' כו'.
[רק שלא יתווכח עמו מהשוואת הבבלי והירושלמי...]
הרי הזהירו והמליצו מראש:
כל מי שמתעסק עם גירסאות בדיקה [שהן מעצם עניינן בלתי יציבות]
כדאי לו לגבות את נתוניו האישיים במקום נוסף שאינו מכלל התוכנה.
או עכ"פ לפני התקנה חדשה - לשנות את שם התיקיות המקוריות, כך שלא יידרסו...
הספרים מוצגים בחלוקתם המקורית על פי המסורה - בפרשות פתוחות וסתומות,
כתיבת השירות אריח על גבי לבנה, וכיוצא בזה.
כתיב וקרי כראוי [הכתיב בתוך העמוד, הקרי בגליון, מנוקת ומוטעם].
אותיות גדולות וקטנות, נו"נין הפוכות, נקודות, וכיו"ב.
כל זה כעין מה שנדפס בתנ"כים התורניים המתוקנים: קורן, ברויאר, סימנים.
וחידוש פשוט ונפלא - איחוד ספר שמואל, מלכים, דברי הימים מהחלוקה המאוחרת [שנכנסה בעקבות תרגום השבעים].
מצויינת החלוקה לפרשות השבוע והעליות, כמקובל בקהלות ישראל. כ"ז בגליון הימני לצד הכתוב.
[התכנית בע"ה להוסיף גם החלוקה לסדרים, כשאמצא נתונים חופשיים לשימוש הציבור].
מופיעה גם החלוקה הנדפסת [לתועלת והתמצאות] - בגליון השמאלי, באותיות קטנות ואפורות.
החלוקה המקורית האלקית - בפרשיות פתוחות וסתומות - היא תורה משמים.
ונ"ל שבד"כ היא מובנת מאוד.
החלוקה שהיתה לפי חכמינו - לפרשות השבוע - יש בה הבנה כללית [אם כי לא חתוכה ומדוייקת].
החלוקה לסדרים - היא חלוקה כמותית, ומתאימה לשימוש שנועדה לו, לסידור קצב הלימוד בגירסה,
אבל אינה מכוונת לסייע ללימוד השיטתי והעיוני בתוכן הדברים [הא למה זה דומה -
לדף היומי בגמ', או למפעל החזרות 'והגית בו' של קהלת אדרת אליהו וכד'...]
החלוקה לעליות שהתקבלה בקהלות ישראל במאות השנים האחרונות -
מבוססת על שיקולים נוספים בצורה הקריאה בציבור בבית הכנסת וכו'.
ובאמת אינה מתאימה לחלוקת הלימוד השיטתי עצמו.
להבדיל מכל זה: החלוקה לפרקים שנערכה ע"י המדפיסים הנכרים, להבדיל -
והתקבעה (לא 'התקבלה') בחומשים הנדפסים המצויים בידינו -
אין לה שום בסיס שתיסמך עליו, ולא מצאנו [למיטב ידיעתי] שסמכו עליה רבותינו [בשום דור, בשום בית מדרש].
ולמעשה [כמה לא מפתיע] - היא גם באמת לא הגיונית ולא מובנת.
גם אם לא נחשוד אותה בכפרנות, מכל מקום היא מלא עם הארצות, וגרוע מזה...
במקומות רבים בתורה - החלוקה באה מהבנה משובשת או משבשת.
זיל גמור, דןק ותשכח [ועוד חזון למועד לתת כמה דוגמאות].
וכך הוא כמובן גם בספרי נביאים.
אעלה דוגמה למחשבה:
ספר יונה. יודע אותו כמעט בעל פה כל בר בי רב שהגיע למקרא.
ואתה נסה נא, בוא ולמד:
א. קרא אותו לפי החלוקה לפרקים.
ב. ושוב תחזור ותקרא אותו בלב פתוח על פי החלוקה המסורה בידינו, כפי חלוקת הפרשיות פתוחות וסתומות.
ג. עתה תן דעתך ותכתוב כותרות לפרקי הסיפור.
ותראה שזה סיפור אחר לגמרי...
בעבר כתבו לי:
המערכה אבודה מראש, מכיון שכל הספרים [עה"ת, חז"ל, מדרשים, ספרי חסידות וכו'] כבר מצוינים בהם פסוקי התורה לפי פרקים אלו, כך שחוששני שזהו עמל לחינם.
וזאת אשר השבתי:
נכון, ואעפ"כ אפשר שהחלוקה העיקרית תהיה לפי הסדרים וכיו"ב,
ויהיה מסומן באופן שולי הציון המקובל בעו"ה, בצבע אפור וכיו"ב,
[כעין [להבדיל או לא להבדיל] התאריך הלועזי בלוחות שנה עבריים.
על היישום - עכ"פ במפות דלעיל - אני מעדיף לא לכתוב כאן מה דעתי...
אם כבר - תפנו לבעל המחבר הספרים הנפלאים : מראה הגבול, מראה המסעות, מראה הנחלות.
[נמכרו בבלוי לפני תקופה]
הוא גם יסודי, גם מדוייק.
אם כי אין לי שום השערה אם ירצה לשתף ולהשתתף באחריות...
הרב דניאל רובין שליט"א
זרח ברנט 11 הר־נוף ירושלים
02-6513256 053-3194340
הארכתי מפני חשיבות הענין יקרתו וחומרתו. הן מצד כבוד התורה וכבוד תלמידי חכמים. מלבד מה שחבל להפסיד ספרים חשובים. מצד שני - אוצריא נועד לזכות את הרבים ולא ... ועוד - אוצריא מיועדת לכלל הציבור, שכולם ירגישו בבית. אז אם יש טענות פרטיות של חוגים מסויימים - ינהגו ע"פ רבותיהם ויחליטו אם להיכנס לבית המדרש 'חניכי הישיבות' בשכונה פלונית... או שיוצאיו ידנית את הספרים שלא הוכשרו בעיניהם. אבל מה שנמצא באופן כללי בבתי המדרשות - ראוי שיהיה לו מקום גם באוצריא קדישא דידן.
לע"ד יש להבדיל בין ספרים שנכתבו (או יצאו לאור!) ע"י חכמי ישראל המובהקים והמקובלים, ובין ספרים של רבנים מסויימים פרטיים, שהיחס אליהם ואל ספריהם שנוי במחלוקת.
למשל:
יש מחכמי ישראל בדורות הקודמים שספריהם בהלכה נתקבלו, וכתביהם בהגדה והשקפה - הסתייגו מהם רבותינו באופן כללי.
||(לדוגמה הראי"ה זצ"ל, אבל ביקשו שלא לפתוח את הנושא הזה שוב, כי הוא טעון מדיי. אז נדבר על אלו שהם כנראה בשורה שניה ושלישית ורביעית אחריו)||
כך למעשה התגלגל עם הרב מבוסטון [המכונה בישיבוה"ק JB], שספרי ההגות שלו פונים אל ציבור חו"לי מודרני וכו', אבל ספרי השיעורים הלמדניים שלו - נמצאים בישיבות ובתי מדרשות.
ספר 'קול התור' - נתון בפולמוס עז מזה עשרות שנים. גם בקהלת אדרת אליהו יש הסבורים שהוא חסר אמינות לחלוטין... מאידך - מי שהשקיע בו והוציא אותו לאור הוא הגר"ח פרידלנדר זצ"ל ['שפתי חיים'].
הגרי"א זצ"ל יצא נגדו [נגד הספר, לא נראה לי שנגד הגר"ח].
אז גם אם רוצים להסתייג - אין סיבה [ואולי גם אין היתר] להוריד אותו מהמדף!
ספר 'אם הבנים שמחה' - שאלה עדינה יותר. היה מחכמי ישראל בדור הקודם. בשלב מסויים שינה את דעתו לגבי היחס לעלייה לארץ וכו'. הסיכון בקריאת הספר הוא שמא יחשבו שהיה צריך לעלות לארץ לפני שמונים שנה...
למעשה הוא יצא לאור - מלבד ההוצאה הדתית לאומית המובהקת - גם ע"י 'קרן רא"ם'. לא שמענו שהחרימו אותם על זה...
לעומת זאת ספר 'פניני הלכה' [עם כל הכבוד] הוא של הרב אליעזר מלמד שליט"א רב היישוב והישיבה ב'הר ברכה'. רב דתי לאומי מוכשר [וצעיר, לפ"ע], שגם בציבור הדת"ל יש מחלוקת עזה על דרכי פסיקתו ועל העצמאיות שלו.
יתכן שבספריו הראשונים [עד שהגיע לענייני שמיטה וטהרה וכו'] היה יותר בתלם.
אבל דוקא שם לע"ד הבעיה גדולה הרבה יותר. לא בגלל פְּסול, אלא בגלל שהקורא התמים [כלומר אברך חרדי מצוי שאינו בקיא בפולמוסי הציבור הדת"ל - בואכה מרכז והר המור] רואה לפניו ספר יסודי ושיטתי הפורש את הכל בשפה ברורה, ואינו מודע לפקפוק על סמכותו °(וחוצפתו)°
קודם כל שוב ושוב תודה עצומה וייש"כ לכל הטורחים והעמלים עם הציבור לשם שמים.
איזו התקדמות מופלאה, [מהלך אדם ביום עשר פרסאות. וכמה ימים....]
לגופם של דברים:
לע"ד כמה שיותר פשוט וחלק - עדיף.
מה שנקרא היום 'קו נקי' [או 'קב ונקי'...]
זה לא סותר לגימור מוקפד ומעוצב. להתאמת גוונים וכד',
רק פחות אייקונים בולטים ושורות מודגשות, פחות עומס בעיניים,
ופחות מסגרות שתוחמות את המסך.
כמה שיותר הקפדה על אחידות, ועל סדר ומבנה ברור ופנוי.
בכלל זה גם : אלמנטים עדינים. לא גדולים ולא בולטים.
וכן הכיתוב - כמה שיותר מעודן ודק [לא דקיק שמקשה על הקריאה, אבל לא בגופן מודגש]
מה טוב אם היה גופן ייחודי מעודן [מעין ליבורנה או פרנקנתן. משהו תורני אבל לא כבד]. זה מייחד את התוכנה ומאפיין אותה.
הלוואי אם מישהו ימצא חינמי [או יגייס מעצב...]
@נתנאל_26
לא יודע אם ניתן להגדיר את זה כפריצת דרך ...
פשוט לקחתי את ה-ocr של הש"ס של אוצריא שהוא בסיס די טוב ומשתמש במיקומים של הocr
תכלס זה קוספט שיכול לעבוד על כל ספר
ואם כך - לאחר פריצת הדרך - תוכל גם לסלול אותה,
ולהציג את כל הספרים שבעולם בצורת הדף המקורית שלהם.
ובכלל זה גם יועיל למ"ש בעבר - להקביל את כל הספרים שבאוצריא אל הפד"ף שלהם ב'ארון הספרים הדיגיטלי'.
צורת הדף נשמרת יותר בזיכרון מאשר טקסט מוקלד בעלמא.
זה גם משאיר רושם בראש מכל ספר בפני עצמו, משא"כ כשאתה לומד מתוך עיצוב אחיד - לא תמיד אתה זוכר באיזה ספר ראית.
ובמיוחד לכל אלו שנולדו שלשום (כלומר לפני הופעת אוצריא לאור עולם) והורגלו ללמוד בספרים הנדפסים ....
אם אני לא טועה המהדורה שלו ושל פלדהיים היא שני חלקים שונים מספר המספיק, ככה שגם אם יהיה את פלדהיים יהיה צריך גם את המהדורה שלו.
אינך טועה. אלו שני חלקים שונים בתכלית.
'ספר המספיק' המקורי היה ספר גדול ורחב, על יסודות האמונה, כללי התורה והעבודה, מוסר והלכה.
רובו אבד לנו בעו"ה. מעט מן המעט נותר לפליטה:
א. מה שהו"ל משפחת ששון - הוא חלק מהחלק העוסק בדרכי העבודה [ההתבודדות, הענוה, ההסתפקות וכיו"ב]. הלשון טובה, ומאוחר יותר הופיע מחדש ע"י פלדהיים בתיקוני לשון והתאמה לקורא בן זמננו....
ב. מה שהוציא לאור פרופ' נסים דנה הוא חלק מהחלק העוסק בענייני הלכה [ובעיקר תפילה וברכת כהנים]. נסוח תרגומו אקדמי, הערותיו מכעיסות.
ג. כפי שהזכירו לאחרונה הופיעו עוד כמה קטעים מצומצמים בהלכות נוספות. [בבמות תורניות כמו 'בית אהרן וישראל' של קרלין, אולי גם 'מקבצאל' של חב' אהבת שלו'].
כל אחד מהם ענין בפני עצמו. כולם חשובים מאוד מאוד.
