א
שורה אחרונה בתוס' צריכה להיות מיושרת לימין ולא ל2 הצדדים
ב2 התוס' פה זה מיושר ל2 הצדדים
כוונתך:
שורה אחרונה בתוס' צריכה להיות ממורכזת, ובמרחק שווה משני הצדדים
[כלומר שהמדידה שלה היא מהגבול הימני והשמאלי בשווה, ולא כמו השורה שמתחת ד"ה שתחילתה תמיד מוזחת שמאלה].
והבעיה בתמונה היא כפולה, כי מלבד הגדרת הכניסה הימנית -
הכיתוב מתוח ופרוש על כל השורה [כמו בשיפט־קונטרול].
ההתקנה נכשלת
אבל יש לדייק:
הרב שמואל אשכנזי ע"ה [בעל שלחן שמואל ועוד ספרים רבים]
נולד בתרפ"ב נפטר ב־כ"ה תמוז תש"פהוא לא חיבר את שולחן שמואל
יש עוד אחד אחר שם המשפחה שלו באמת "ירושלמי" והוא היה מזרוחניק
אכן , ואינו נוגע לכאן. ע"כ נחזור לתלמודנו...
מבחר הפנינים בספרות העברית של ימי הבינים, בתוך: מנחה ליהודה, מוגש להרב יהודה ליב זלוטניק (אבידע), ירושלים תש"י.
משוט במקרא: שש מאות וששים שאלות ותשובות של בקיאות וחריפות ושעשועים בספר הספרים, הוצאת אושא (=אברהם ורטהיימר ושמואל אשכנזי), ירושלים תשי"ט.
500 געגראמטע שפריכווערטער און רעדנסארטן, פון ש’ אסתרזאן [=שמואל אשכנזי], ירושלים תשכ"ג.
אוצר ראשי תבות : בלשון ובספרות מימי קדם ועד ימינו / מאת שמואל אשכנזי ודב ירדן, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשכ"ה.
מפענח נעלמים: 4000 פענוחי נוטריקונים שלא נכנסו לאוצר ראשי תבות, ירושלים תשכ"ט.
אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא: ... אמרות ומכתמים, ניבים ופתגמים, מאמרים שגורים, משלים ומעשיות, גימטריות ונוטריקונים - מקורותיהם ומקבילותיהם ... / מכתבי הר"ש אשכנזי ; ... ערכתי וסדרתי בסדר א"ב ... שמואל אברהם תפילינסקי, ירושלים תש"ס.
אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, שני כרכים: פנינים ... מאוצרות הר"ש אשכנזי: אמרות ומכתמים, מאמרים... משלים ומעשיות, גימטריאות ונוטריקונים, מקורותיהם ומקבילותיהם בסדר א-ב / את כל אלה השלמתי וערכתי ... יעקב ישראל סטל, ירושלים תשע"א.
אסופה: ארבעה מאמרים מאוצרות הר"ש אשכנזי. ערך, השלים והביא לבית הדפוס יעקב ישראל סטל. בהשתתפות אליעזר יהודה בראדט, ירושלים 2014 (תשע"ד)
אגרות שמואל: אלף חסר תליסר מכתבי תורה וחכמה ... כסדר כתיבתם ... בידי ... ר' שמואל אשכנזי, בעריכת יעקב ישראל סטל, ירושלים תשפ"א (3 כרכים).
הגדה שלמה: מאת הרב מנחם מנדל כשר, ירושלים תשט"ו.
פחד יצחק / רבי יצחק לאמפרונטי, ירושלים תשכ"ב- תשמ"ו.
משלי ישראל ואומות העולם, ירושלים תשכ"ד.
אוצר המשלים והפתגמים: מספרות ימי הביניים / מאת ישראל דוידזון ; [התקינו את הספר לדפוס שמואל אשכנזי ואברהם דרום]. הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ט.
הרב שמואל ירושלמי שליט"א - לכאורה הוא המחבר של סדרת הספרים 'שלחן שמואל'
מחיפוש קצר עולה שאינו אותו אחד
בעל שולחן שמואל נפטר השנה
בעל הילקוט מעם לועז וחובות הלבבות ועוד נפטר לפי שנה בתשנ"ז ואגב זה היה שם עט היו לו עוד כמה שמות השם משפחה האמיתי שלו היה "קרויזר"
הקדמתני.
אבל יש לדייק:
הרב שמואל אשכנזי ע"ה [בעל שלחן שמואל ועוד ספרים רבים]
נולד בתרפ"ב נפטר ב־כ"ה תמוז תש"פ
הרב שמואל קרויזר ע"ה [המו"ל של חוה"ל וחלק מ'מעם לועז']
נולד בכ"ו בחשוון תרפ"ג, ונפטר ב־י"ד בתמוז תשנ"ז.
הוא היה חתנו של הרב אודסר בעל הפתק מברסלב.
[כ"ז מהמכלול]
לעת עתה לא הצלחתי ליצור קשר עם צאצאיו של האחרון.
ספר חובות הלבבות לרבנו בחיי, בתרגום [יחסית] חדש. שונה מאבן תיבון וכן מתרגום הרי"ק,
ומוצלח ומועיל לע"ד הרבה יותר מן השאר [בלי להיכנס לדיון ע"ז בבקשה].
האיכות של ההדפסה סבירה [אם כי מסתבר שאין הקלדה שלהם, כי לא הודפס ע"י מחשב]
הרב שמואל ירושלמי שליט"א - לכאורה הוא המחבר של סדרת הספרים 'שלחן שמואל'
יש שם מספר טלפון ובכוונתי להתקשר אליו [גם כדי לקבל רשות עבור ביתי שתחי' להדפיס משם לתלמידותיה. אבל אם ירשה להכניס לאוצריא אולי תהיה אפשרות להעביר את הכל ב-OCR ונמצאו כולם מרוויחים]
אבל אם מישהו מכיר אותו או את בניו ויודע כיצד לגשת אליהם - זה יהיה רציני ומועיל הרבה יותר.
אשמח להתעדכן.
בסוף תכבשו את העולם.
אחרי ש'בר־אילן' סגרו את המפעל.
ומן הסתם 'אוצר החכמה' כבר שוקלים לשתף פעולה עם אוצריא...
תיכף גם למייקרוסופט - להבדיל אא"ה - לא יישאר שום חלק ב"ועמדו זרים ורעו צאנכם"...
ולמעשה - אם באמת בונים את העולם מחדש - יהיה לנו וורד שמסודר מראש לפי הראש היהודי,
ומותאם מעיקרא למה שצריכים באמת כותבי התורה לדורותיה...
[זה לא רק עימוד כמ"ש הרב @pcinfogmach נ"י בצדק, אלא גם כל ההגדרות המקובלות בספרים תורניים, כמו ב'כלי קודש' ו'שולחן העורך' וכו'].
אבל יותר מזה - מכאן נפתח השער לסנכרון ותיאום תדירי בין הכתיבה של הלומד הפרטי הזה, ובין כל אוצר התורה שנמצא מעבר לדף [היינו מעבר לכרטיסייה..].
אם כשהוא כותב 'אמר השי"ת בפרשת כי תבוא "ועתה הנה הבאתי" מיד יעלה ויאיר כנגדו כאורים ותומים המקרא שכתוב
"וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְדוָ֑ד, וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְדוָ֣ד אֱ־לֹהֶ֔יךָ, וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְדוָ֥ד אֱ־לֹהֶֽיךָ" (דברים, פרק כו)
ורק יצטרך להקיש 'אישור'...
וכך כאשר ימשיך ויזכיר האמור שם ברש"י מהספרי, ובמשנה בסוטה ובגמ' כו'.
[רק שלא יתווכח עמו מהשוואת הבבלי והירושלמי...]
אבקש מהציבור אם אפשר לפני שמשתפים עוד פרוייקט ממין זה לבדוק קצת לפני מה בדיוק הם משתפים.
בשם ה'ציבור' הק' [ותודה על הניסוח המעודן מפני הכבוד...] - הריני מבקש סליחה ומחילה וכפרה.
טענתך נכונה, ואם הייתי נותן דעתי על זה לא הייתי מטריח לשווא.
עכ"פ נראה לי שבכל זאת נתגלגלה זכות עי"כ, שהסירו את העוולה המדוברת...
עתה ראיתי. https://bereshitpress.com/app
האם האתר הזה מוכר?
[נראה שהרבה שם צריך תיקון. אבל אולי אפשר להשתמש במה שכן בנוי נכון]
שו"ר שם ב'אודות':
קודם כל תודה עצומה. איזו התקדמות. איזו עבודה חלקה ונעימה.
[אולי בסוף אף אחד לא ירצה להתחרות...]
א. ישנן פיסקאות במפרשים שאינן מקושרות לפיסקה בגמרא ?
למשל:
[כעת אני רואה שהוא מדיקטה]
ב. בלחצן ימני - ביקשתי שיפתח 'לחם משנה' - ופתח 'כסף משנה'.
רק כאשר פתחתי 'בחירת מפרשים מרובים' וביטלתי את הסימון מהכסף משנה וסימנתי את הלחם משנה - הוא הופיע במקביל לרמב"ם.
מפרש אחר.zip
ג. ישנם מפרשים שמופיעים בחלונית שמאלית בתצוגת 'מפרשים בצד',
אבל משום מה אינם מופיעים בפתיחת מפרשים על ידי לחצן ימני בתצוגת 'צורת הדף'.
למשל:
אגב, הסמל של צורת הדף אינו מדוייק. זה נראה כמו משהו תלת ממדי - ריבוע מונח על שני גלילים. זה אמור להראות כמו דף פשוט שיש בו חלוקה פנימית.
אישית אשמח להשתמש בו עם מפתח שלי.
[אם כי כדאי לבאר מה המעלה בו על דיקטה, אם ממילא הוא צריך חיבור].
בכל אופן לאוצריא - כפי שדובר כאן : https://otzaria.org/forum/post/29385 -
התוספים צריכים להיות מתאימים לשימוש לא מקוון.
רעיון חדש {?}
תוסף שעובר על מסמך [או פיסקה...] ומזהה ציטוטים [כלומר: פסוקים / חלקי פסוקים / משניות / גמרות],
ולפי בחירת המשתמש:
א. מציין להם מקור [בסוגריים או בהערת שוליים].
ב. מנקד פסוקים.
ג. [מוסיף גרש או גרשיים לפניהם ולאחריהם].
ד. מציע תיקון והגהה. [לא כדאי שיעשה אוטומטית, כי לפעמים בכוונה משנים מעט].
יש כלי כזה בדיקטה. כאן כמובן המבוקש הוא כלי לא־מקוון, ומספיקה רמה בסיסית, כאשר מזוהה רצף מילים מובהק שמופיע בספרי יסוד (אפשר לתת בחירה להגדיר מה נקרא רצף מובהק, ג' או ד' וה' מילים. ונדרשת בינה מל' כדי להבין שאם יש רצף כזה - אז גם מילה או שתיים שנוספות אחרי ... הם גם כן שייכות לאותו מקור. וכל כיוצא בזה).
בעבר ראיתי תוכנה כזו [לפני עידן...] של הרב יעקובוב נ"י
האם לאחר התחדשות והשתכללות מפענחי הפד"ף {OCR}
יש היתכנות להכניס את דורות הראשונים [של מהרי"א הלוי זצ"ל] על כל חלקיו?
אוקיי חברה אני קצת מרים ידיים הש"ס של אוצריא \ ספריא מדי שונה במדי הרבה מקומות מהש"ס הקלאסי
...
האם המארגנים יתמכו — אני לא עונה בשמם.
גם אני לא.
אבל כפי שאמר קודם:
אוצריא היא תוכנה offline-first, ואין בה מאגר תוכן משותף בענן ולא תשתית כללית לאיסוף תוכן ממשתמשים לשרת מרכזי.
כלומר - אוצריא קדישא נועדה לשמש את הלומדים בבית המדרש בלא צורך ותלות בשום חיבור לרשת העולמית.
ומה שהעיר הגולם ש־
יש 'תקדים קיים' - הצעת תיקון בספרי דיקטה וכד'
אכן חזר והשיב נכון [איזה גולם חכם!]
אבל הוא נבנה נקודתית לתיקוני נוסח, לא כמנגנון כללי לתוכן חדש.
וכבר נתבאר היטב, ששליחת תיקונים, וכן קבלת עדכונים, וכל כיו"ב -
א. אינו סותר למדיניות, כיוון שהיא בבחינה של שליחת מייל בעלמא....
ב. אינו נדרש לעצם השימוש בתוכנה. הכל אפשר גם בלי רשת.
שנית, אוצריא משתדלת להתבסס על תוכן תורני בדוק ומוגה באופן מוקפד.
לא על הערות והגיונות והוה־אמינות שהלומדים היקרים מוסיפים תוך כדי תנועה.
בקושי מכניסים ממחברי דורנו... רק מה שעבר את בקורתם של חכמים ותלמידיהם והתקבל בבית המדרש כנכסי צאן ברזל.
לכן צודק מאוד ידידנו @יהודי-צעיר שכתב:
יותר הגיוני שיהיה דבר כזה באוצר הספרים היהודי השיתופי, שיתופתא ועוד...
ואם יצא מזה משהו נורמלי ...
@יהודי-צעיר כתב:
מכיר את הפרויקט הזה? > אולי יחסוך לך זמן?
https://www.themercava.com/app/books/metanav/1695
משם התחלנו ...
https://otzaria.org/forum/post/32221 . עיין שם היטב!
אבל לדעתי זה לא נצרך כי את שאר הנושאי כלים תקבל יחד עם המפרשים בחלונות המפרשים.
צורת הדף נצרך בעיקר בשביל גמ' רש"י תוספות.
נכון. אבל אולי בכל זאת כדאי - תורה אור, ומסורת הש"ס.
בקיצור - כל ההגהות שהיו פעם בגליון בכוכבית [מי זוכר?] מקביל ישירות לכוכבית או עיגול בגוף הגמ':
וא"כ אולי על הדרך גם עין משפט ונר מצוה, והגהות הב"ח...
בהתחלה היה נראה לי שכן כדאי להשקיע בזה, לא רק משום המפרשים עצמם, אלא כי זה חלק ממה שבונה בראש את צורת הדף. [אתה זוכר את הרש"י שנמצא מעט מעל הגהות רעק"א]. אבל זה ממילא נשבר כבר מאז שיש כמה מהדורות של טלמן ווגשל והמאור ועוז והדר...
