פורום אוצריא

@י.-פל. כתב:

איך תדאג?

גמרא מפורשת:
בא חבקוק והעמידן על אחת.

ללמד שאיני כפוי טובה.
ייש"כ גדול לכל העוסקים במלאכת הקודש, איש איש על מלאכתו אשר המה עושים.
הקהל מוזמן להודות - ולשתף בחידושים, תיקונים, ופיצ'רים.

עריכה:
עקב המעבר ל DB, הסקריפט אינו רלוונטי, ואין צורך להשתמש בו.

יש פעמים שנוצר איזה באג בסנכרון, הגורם לכך שאי-אלו ספרים נעלמים, בעוד שהקובץ מניפסט מתעלם מחסרונם, כך שאוצריא לא מייבאת אותם מחדש דרך הסנכרון.
הרב @יום-חדש-מתחיל הביא כאן - פתרון נפלא, אך לצורך פישוט העניינים, ומדין של 'כל הנברא לכבודי בראתיו', ג'מיני 3 התנדב לפשט את הסקריפט, והנה הוא לפניכם. (מבוסס על הסקריפט המקורי)

הוראות למעשה:

נצרך רק להוריד ולהריץ, הוא כבר ידרוש הרשאת מנהל. בסיום התהליך ייפתח בעז"ה חלון פאוור-של, עם כיתוב מג'וברש.
אין סיבה לחשוש, אפשר פשוט ללחוץ אנטר וזהו, ופתיחה מחדש של 'אוצריא' כבר תביא לסנכרון של הספרים החסרים (במידה וחסר לכם הרבה - ייקח כמובן זמן).
מי שממש סקרן, ניתן לעשות העתק הדבק לכיתוב הגי'בריש שהוא מציג, והדבקה בדפדפן או בוורד תציג את הכיתוב התקין: תהליך הביצוע, וכמות הספרים שחסרים.

• במקרה שהספריה אינה במיקום ברירת המחדל, הסקריפט אמור לבקש את המיקום הנכון - לא נבדק בפועל, היות שאצלי היא במיקום הרגיל. - אשמח לשמוע שזה אכן פועל כראוי.
• הכל נכתב ע"י ג'מיני - והאחריות עליו בלבד, אין לי הבנה ולו מינימלית בקוד, בשביל לוודא מה הוא אמור לעשות, ומה הוא עושה בפועל.

הערת אזהרה:

מי שיש לו גירסה המבוססת על DB - אין להשתמש בסקריפט הזה.

הפרוייקט בגיטאהב:
https://github.com/Tzadikvtovlo/FixOtzaria

לחסומים, מצורפת גירסא 0.2:
fixotzaria-0.2.bat
ייש"כ לרב @הבל-הבלים על הסיוע.

@106 ראשית, העדכנית זה 9.94.
שנית, לפעמים כשמפתח כותב 'תוקן', הכוונה בגירסא שעוד לא יצאה.

לכל המפתחים והמתנדבים היקרים
@י.-פל. @פלמנמוני @יום-חדש-מתחיל @asz @מיכאלוש @מפתח
אל ירך לבבכם מכל השגיאות, התלונות, וגילויי הבאגים.
יגעת ומצאת - תאמין.

@בינארי כתב:

נבקש כי תעביר אלינו את כל ההתכתבויות שהתקיימו בינך או בין מי מטעם מיזם "אוצריא" לבין האקדמיה ללשון העברית, ובכלל זה הבקשה שהוגשה והמענה שניתן לה.

יש לך כאן, העלה ר' יום מתחיל
https://otzaria.org/forum/post/28692

@בינארי כתב:

תבהיר כיצד, לשיטתך, ההחלטה האמורה פגעה בך באופן אישי וישיר,

אתה (ועוד רבים) משתמש קבוע של תוכנת אורציא החינמית.
יש שם מאגר גדול של טקסטים תורניים.
האקדמיה מחזיקה במאגר גדול של טקסטים כאלו - ומן הדין שתשתף אותו.

@בינארי כתב:

תפרט מהו הפגם המינהלי שלטענתך נפל בהתנהלות האקדמיה.

האקדמיה הינה גוף ציבורי הממומן מכספי ציבור, ועל פי הנהלים (של חופש המידע) עליה לפעול להנגיש ככל האפשר את החומר שבידה לציבור.
בנוסף לכך, גם ההגיון אומר, שככל והגוף ממומן מכספי ציבור - התוצרת שלו אינה אישית, אלא כרכוש הציבור, וככל וזה לא פוגע במטרת היעוד של האקדמיה - אין סיבה שלא לאפשר להשתמש בו בצורה חופשית לא מסחרית.

@u88 כתב בבירור | מה הרישיון המתאים לספרים שנערכו באוצריא?:

כל מי שעורך זה על דעת התקנון והזכויות המוגדרות.

מצוין.
איפה התקנון כתוב, ולמה לא להנגיש אותו בצורה ברורה באתר העריכה.
זה מה שהוא שאל.

הוא לא בא לתקוף מישהו, אלא לעודד את המנהלים לדאוג כעת שהכל יהיה בצורה ברורה ביותר, בשביל לחסוך בעיות אפשריות (ואפי' רחוקות) בעתיד.
אם אפשר בכמה לחיצות מקלדת כעת, לחסוך בדל של כאב ראש בעתיד - למה לא?!

@זאב-לבן כתב בבירור | מה הרישיון המתאים לספרים שנערכו באוצריא?:

כלומר, אם הם יעשו את זה על הספרים של אוצריא, אתה תתבע אותם?

כן, וכבר יעשה שיעבודא דר"נ על פרשיית דיקטה...

@חנניה כתב:

@Otzaria-Bot כתב:

ההנחיה למציאת מקור הספר דרך "3 הנקודות > אודות הספר" היא בהירה ומועילה ביותר

דוקא הפעם הוא מחמיא

אולי הוא קיבל הנחיה עם מי אסור לו להתחיל...

@הבל-הבלים כתב:

@חנניה
הבעל עננו

@חנניה סה"כ רצה לבזבז את חבילת ה'קרדיטי רוח הקודש' של אוצריא.

@י.-פל. כתב:

הבן-אדם במצב כפית

מה שנקרא, ערבך ערבא צריך...

@דאנציג אתה צודק ברמה העקרון.
בתכל'ס, לא תמיד זה במקום זה.
בהחלט יכול להיות שהרב @פלמנמוני רוצה מידי פעם 'להשתעשע' במשהו קטן, עם תוצאה מידית.
או יש כאלו שבכלל זה הדבר היחיד שהם יכולים/בקטע לעזור.
ולכן זה לבד לענ"ד לא סיבה.

נראה לי שעיקר כוונת הרב @י.-פל. זה מצדו, שהוא כמנהל מרכז מאמץ בעיקר, ולכן לא כדאי שהוא יכנס לקטע של לבדוק כאלו PR, לאשר - לקבל תגובות על באגים בזה וכו'.

@ori-bensimon שלחתי.

@משה6 ממה שאני יודע, מקובל ש'כולם צודקים'.
כלומר:
כל מקום שנחרבו הישיבות - זה הזמן שבה נחתמה תקופת הראשונים.
בספרד זה קרה בגירוש, באשכנז זה קרה במגיפה השחורה.
(ומכך נוצר הפרדקוס.
הספורנו היה איטלקי, ושם זה נחרב בגירוש היהודים מבולוניה - אחר פטירתו.
בעוד שהיעב"ץ אמנם גר באיטליה בסוף חייו, אך נולד וגדל בספרד - וגלה עם הגולה אשר הוגלתה)

@זאב-לבן כתב:

אם אפשר להוסיף בדיקת עדכונים רק פעם ביום או בשבוע.

חייב לציין, שזה אבחנה חשובה.
גם אותי עיצבן תמיד הקטע הזה שכל הפעלה לוקח זמן של בדיקת עדכונים ואינדקס.
ולא עליתי למה זה מעצבן אותי.
כעת אני קולט.
זה באמת לא אמור להיות כך.
היום מאד מקובל בדיקה פעם בשבוע.
מי שמאד רוצה לעדכן הרגע, יוכל להכנס להגדרות בכל עת וללחוץ על 'בדיקת עדכוני מערכת/ספריה/אינדקס'.

@יהודה-זקש
מכיר את זה שאבא ואמא סופרים 'עד שלוש'?
זה ככה: אחד, שתים, שתים ורבע, שתים וחצי, רבע לשלוש, אני עוד מעט אומר שלוש, אני באמת אומר שלוש....

המתכנתים מפחדים להגיע לגרסה 1.0, כי יצטרכו להתחיל לממש את כל מה שאמרו שיהיה אחרי גרסה 1....

@המבין כתב:

כשהתקנתי את הגירסא החדשה (0.9.97) הכל עבר לאנגלית, עד שהחזרתי לעברית, אני חושב שכברירת מחדל אוצריא צריכה להיות בעברית, גם לאלו שאין המחשב שלהם בעברית (כמוני).

למה?
אם המחשב שלך באנגלית, אין סיבה שברירת המחדל של התוכנה תהיה עברית.

@u88
כתיבה של:
חד גדיא @תלמוד בבלי - תחפש את המילים האלו רק בקטגוריית תלמוד בבלי.
כתיבת המילים ערבך ערבא צריך @רמבן @רשי - תחפש את המילים הללו רק ברש"י ורמב"ן.

@פלמנמוני כתב בהצעת ייעול | מעבר חלק בין עמודי עריכה.:

@צדיק-וטוב-לו בעדכון הבא בעז"ה:

• לחצן סינון 'העמודים שלי'
• שמירת בחירת גודל אחרונה
• החלפת הודעות המערכת

לדעתי אתה צריך לעזוב את אוצריא, ולהתחיל לפעול לקירוב ביאת המשיח.
בקצב שלך, תוך 24 שעות הוא פה.

אני חייב לציין שאני משתגע מהתופעה, שרואים אותה הן באוצריא, הן פה בכלי/כתבי הקודש, והן בארון הספרים.
הנסיון של המפתח/ים לרדת שוב ושוב לרצון הציבור - ולנסות להתאים את זה למבנה הטכני של התכונה כפי שהם חוזים אותה.
ההודאה של המפתח/ים לציבור על כך ש'הצליחו להסביר להם' מה צריך להוסיף לתוכנה.
וזאת מבלי להכנס לעבודה שהמפתחים עצמם צורבא מדרבנן (רק השבוע נודעתי לכך ש @pcinfogmach הו"ל הגדה עם פירוש!)
ממש 'אל תקרי בניך אלא בוניך'...

אשריכם ישראל.

@חנניה או שהוא חיכה לעדכון של תוסף קידוש החודש.
אגב, כל פעם שיש עדכונים בתוסף, זה סימן שמצב התכונה יציב, ו @פלמנמוני עובר להתקשקש עם התחביבים שלו.

@מענין-לשמוע למה מפחיד? משמח.
אני חושב שזה מדין 'נקי יהיה'.