אני חייב לציין שרק כשעוברים קצת על השרשורים מהסוג הזה, יודעים להעריך את המפתחים המתנדבים.
לעשות דבר גדול יש הרבה שמסכימים לעשות גם לא לש"ש, בגלל האתגר, אבל את "העבודה שחורה" הזאת, זה נטו לש"ש מפעים!
גם מרגש לראות את הקהילה שעוקבת אחרי הבאגים, ללא לאות לש"ש!
יישר כחם! תזכו לזכות את הרבים!

@יום-חדש-מתחיל כתב:

@הספריה-התורנית לא ביקשתי הצעות. ביקשתי עזרה.

חבל שהציבור, כנראה, לא כ"כ רוצה לעזור לאוצריא...

אתה קרבי...
המשימה כל כך פשוטה וכל כך לא מוגדרת.
אין לי ולאף אחד בעיה לרשום רשימה של מאות ספרים.
אין לי בעיה לרשום את כל הספרים שמעניינים אותי.
אבל אין לי מושג מה אני אמור לעשות עם הבקשה שלך.... אמור להיות איזה יחס בין הבקשות לתוצאות!
בא נדבר על דבר כזה תכל'ס.
חייב להגדיר כמות ספרים כדי לדעת לתחום את רמת החשיבות.
המשימה: רוצים לעבוד כעת על 100 ספרים איזה ספרים הכי חשובים?
אבל זה גם לא טוב, כי אני רוצה שיכניסו תהילה לדוד ומאמר מרדכי, והדפוס גרוע ואי אפשר לעשות לו OCR .
אז חייב להיות ככה אלו 100 ספרים מתוך הרשימה הכי חשובים.

ניתן להתחיל הפוך, לעלות את הרשימה של פרויקט השו"ת, ולתת לאנשים בחירה ע"י לייקים וכו', כך נדע מה הכי חשוב לציבור. פורום לתורה הוא המקום הכי מתאים לזה.

אני מקוה שזה מספיק מדוייק הOCR של אוצר החכמה היה מזעזע! וישבתי וערכתי עבור עצמי לפני כחודש.

מצד הסרחון שבה וכמו שאבאר. מצד עצמותו מדחזינן דהתורה אסרה גם מ"ר כננד העמוד, אף שמ"ר אין שם סרחון ואפ"ה אסור מצ"ע א"כ כ"ש בצואה, הרי מוכח דיש בהן איסור מצד עצמן, ולכן קימ"ל דאף לאחר שנפסק ונתבטל מהם הר"ר לנמרי ג"כ אסור, וכדא' שנם הלכתא צואה כחרס אסורה, ודוקא כשנתיבשה כ"כ עד שתתפרך לפירורן דקין אז הוה כעפרא, וכמ"ש סי' פ"ב וכן בנתקשה כאבן ג"כ אסור כמ"ש האחרו' שם, אף שאין בהם ר"ר, וכן אסור לקרות כנגד ביהכ"ס ישן אע"פ שפינו ממנו הצואה ואין שם ר"ר כלל ערס"י פ"ג. וכ' בתר"י דמ"ה אסור הובא בב"י שם וכן גרף של רעי ועביט של מ"ר כתב הרמב"ם בפ"ג הי"ב דאסור אע"פ שאין בהם כלום וא"ל ר"ר מפני שהם כביהכ"ס אף דמ"ר עצמן אינו אלא דרבנן, העביט חמיר טפי כיון דמיוחד לזה ה"ל כבהכ"ס וממ"ה וכמ"ש ג"כ בתר"י הבאתי לעיל סי' ע"ז ורס"י פ"ז והטעם בכל אלו משום דדינם כצואה ממש דאסור מצד עצמותה אף שנפסק הסרחון מהם, ולפ"ז פשוט דאף אם יתן לתוך הצואה איזה דבר שמבטל עי"ז הר"ר מהם ג"כ אסרין מ"ה ואף במ"ר דאינו אסור אלא מדרבנן ג"כ לא מהני אם נתן שם דבר לבטל הריח מהן, כיון דאסורין מצד אא"כ נותן בהם רביעית מים וכמ"ש רס"י ע"ז. ועוד שנית אסרה תורה, צואת אדם גם מחמת הר"ר שבהם, דמ"ר כשנפל לארעא שרי וצואה אסור ובע"כ משום דמ"ר אין בהם ר"ר משא"כ צואה, דמשום דיש בהם ר"ר אסרה התורה ולכן כל הני דברים שחשבו חז"ל, דקים להו דכל אלו צואתן מסריחין הרבה כמו צואת אדם, ע"כ גם אלו אסורין מ"ה כמ"ש בתר"י משום דילפי לה מצואת אדם, דאסרה תורה מחמת הסרחון שבה, וכמש"ל ה"נ גם אלו אסורין מ"ה. אך מ"מ כיוון שכל אלו אין בהם איסור מצד עצמן דהא לא כתיב מפורש בתורה אלא צואת אדם ומ"ר בלבד, ואלו אינן אסורין אלא מחמת הר"ר שבהם, א"כ אם נפסק ונתבטל הר"ר מהם, בין שנפסק הר"ר מצד עצמן שנתיבשו וכלה הר"ר מהם, ובין שנפסק מחמת איזה דבר שהטיל לתוכן שרי לקרות אצלן ממש אף דרבנן, וכמש"ל סי' ע"ז, כיון דכל איסורן אינו אלא מחמת הר"ר, לכן כשנפסק ונתבטל הר"ר נתבטל האיסור מהן, וכדמשמע ג"כ מלשון הרי"ף ורש"י ותר"י שם, שכתבו בצואת כלב וחזיר דאסור כ"ז שיש בתוכן עורות, דמשמע דאם אח"כ ניטל העורות מהן ונפסק הר"ר שרי, וכ"מ ג"כ מל' הרמב"ם הנ"ל, וזה דלא כמ"ש המ"א סקי"ב דיל דצואת חמור הרכה מסתמא ריחן רע, ולכן אפי' יזדמן פ"א שאינן מסריחין אסור דהו"ל כצואת אדם וז"א דצואת אדם אסורין גם מצד עצמותן, ולכן אפי' אינו מסריח ג"כ אסור וכמש"ל, אבל צואת חמור כל איסורו אינו אלא משום הסרחון שבו, אם אין בו סרחון בין לא הי' לה מתחילה ר"ר, בין שנפסק הר"ר שוב אינן אסורין, אבל כ"ז שמסריחין דינן כמו צואת אדם, וצריך להרחיק מהן ד"א ממקום שכלה הריח, וכמ"ש הטור כאן ובסי' פ"ו, ואף דאינן אסורין אלא מחמת הר"ר שבהן א"כ גם בתוך ד"א ממקום שכלה הריח לישתרי, וכמו כשנפסק הר"ר מהן דשרי ז"א, דכשנפסק הר"ר נתבטל מהן האיסור לגמרי, כיון דאין להם איסור מצ"ע וכמש"ל, אבל בתוך ד"א ממקום שכלה הריח, כיון דעדיין יש להן ר"ר ומדאו' דינן כצואה, לכן צריך ג"כ להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, אמנם כ"ד שרוב פעמים אין ר"ר הרבה יוצא מצואן כמו בהמה חי' ועוף וכן צואת כלב וחזיר כשלא נתן בהם עורות, וכן צואת חמור כשלא בא מן הדרך, דקים להוא לחז"ל דכל אלו אין צואתן מסרחת, באלו אף שנזדמן במקרה שיש להם ר"ר הרבה אף דגב"ז צריך להרחיק מהן מ"מ אין דינם כמו צואת אדם
וכל אלו שצואתן מסרחת וא"צ להרחיק מהן אלא עד מקום שכלה הריח וכמ"ש הטור נבי צואת בהמה חי' ועוף, אם יש בהם ריח דמרחיק רק עד מקום שיכלה הריח וכמ"ש המ"א סקי"ג וכ"כ בהגהות הטור שם משום דזה הו"ל כמו ר"ר שאין לו עיקר, דלא כב"י, ולכן לא אמרו חז"ל סתמא דכ"ד שיש להן ר"ר אסור, משום דאין דינן שיון לכן הוצרכו לפרט ולחלק כנ"ל.
אמנם הרמב"ם שכלל הכל ביחד, ולא הביא כל הני דברים המבואר בירו', הוא לשי' שפסק כר"ה דר"ר שיש לו עיקר א"צ להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, וא"כ דינם שוים, ואין חילוק ביניהם, דבכולם א"צ להרחיק אלא עד מקום הריח, ולכן כללן הכל ביחד, וכ' דכל צואה שריחן רע כגון אלו אסור לק"ש כנגדן, דכשריחם רע בכולם דינם שוה דצריך להרחיק רק עד מקום שיכלה הריח, אבל לדידן דקימ"ל כר"ח, דצריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, א"כ אין דינם שוים דבאלו שיחשבו חז"ל דדינן בצואה צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, אבל צואת בהמה חי' ועוף כשריחן רע א"צ להרחיק אלא עד מקום שכלה הרית, וזה דלא בב"י שכתב דלענין הלכה נקטינן כהרמב"ם עפ"מ שפירשתי דבריו וביאר הד"מ דר"ל דכל בהמה דר"ל דכל בהמה שיש לצואתה ר"ר אסור לקרות כנגדה וא"כ אין לחלק בין אדומים לאחרים, ע"ש ולפמ"ש כיון דקימ"ל דהל' כר"ח, שפיר הוצרכו לחלק דנ"מ לדינא כנ"ל, והב"י לשי' שכ' דמ"ש הטור עד שיכלה הריח הוא ל"ד, אלא ר"ל ד"א ממקום שכלה הריח, אבל לפמשנ"ת לעיל אינו כן. מיהו ק' דאכתי ה"ל להרמב"ם לחלק דהא נ"מ לענין לפניו, דבאלו שאין דינם כצואה גם לפניו א"צ כמלא עיניו, וסגי להרחיק רק עד שיכלה הריח, וכדמשמע ג"כ בטור דכתב סתמא דאם יש בה ריח מרחיק עד מקום שיכלה הריח דמשמע דאפי' לפניו הדין כן, וכמ"ש ג"כ בהגהות מהרלנ"ח שם. ואולי ס"ל להרמב"ם, דגם לענין לפניו דינם שוים א. בירושלמי שבת פ"א ה"ב אהא דתנן לא ישב אדם לפני הספר כ' ולא לבורסקי כו' ואם התחילו אין מפסיקין, ופריך איתא תמי בדלין ממי שריחו רע ,ואת אמר הכין [פי' פשיטא דהבורסקי אינו מפסיק להתפלל באמצע אומנת דהרי ריחו רע עפ"מ דלא כק"ע שפי' דמקשה איך יקרא ויתפלל בבית הבורסקי

דיבורים כמו חול וב"ה שיש מה לאכול...
שלחו לי סרטון מצוין בפרטי.

Spoiler

אני משתמש כבד באוצר החכמה ופרויקט השו"ת.
כשראיתי את התפוצה הרחבה שלה בכוללים התחשק לי "לעשות עליה סיבוב" ויצאתי נפעם מרמה של התוכנה זה פשוט חלום שיש תוכנה כזאת חינמית.
אחרי הסיבוב חשבתי להעיר על דברים שחשבתי אולי יהיה לתועלת ברובם דברים שיש באוצר החכמה ופרויקט השו"ת שחסרו לי בתוכנה.

א. אין שום סדר במפרשים אלא לפי א' ב' זה מאוד מאוד לא נוח ולא יעיל (אני מוכן לעזור).
ב. צריך גם שיהיה איזה עץ שתוכל לראות איזה ספרים יש על בראשית וגם תוכל פתוח רמב"ן על בראשית לא דרך איתור.
ג. בכל ספר כדאי לתת אופציה לחפש בספר עצמו.
ד. אין אפשרות לסנן באיזה ספרים לחפש.
ה. ברוב הספרים אין אפשרות של איתור מדויק למשל מגן אברהם עה ט - אני מאמין שעם בינה מלאכותית אפשר לעשות את זה בקלות.
ו. דבר חשוב מאוד מאוד זה לעשות אפשרות שכל איות שאכתוב אמצא את הספר בין אם הגרע"א ובין רעא ובין אייגר ובין איגר וגם טעיות אתם לא יודעים כמה זה יכול לשדרג את השימוש (אין פרויקט השו"ת ועכשיו נכנס כמדומני באוצר החכמה ויש מתחילה ב"רבותינו") אני מוכן לעבוד על זה אם תסבירו לי איך. אם אני מבין נכון צריך קובץ אקסל של כל הספרים ולהוסיף בטורים עוד איותים נראה על שעם בינה מלאכותית זה ענין של דקות.
ז. בפרויקט השו"ת הוא לא יפתח ספר על אותו מקום. אם למשל בקשתי ברכות ב הוא לא יפתח שוב ברכות ב' אבל אם אני כבר דפדפתי או מלכתחילה פתחתי בברכות ג' הוא יפתח דף חדש לברכות ב'. אוצריא פותח בכל אופן בכל לחיצה.
זה לבינתיים. אם אראה שהועלתי התאמץ ואמצא עוד דברים.

הערות כלליות.
א. יש דבר מאוד מיוחד באוצר החכמה - אף פעם אתה לא צריך "לצאת ולהכנס" לשום מקום הכל מולך! לדעתי זה דבר מאוד חשוב ומבורך וכדאי שתלכו על הכיון הזה.
ב. הכל בתוכנה ג-ד-ו-ל ור-ח-ב זה אולי יפה מאוד אבל זה פחות פונקציונלי לדעתי. תשוו את הגדלים לאוצר החכמה וכ"ש לפרויקט השו"ת ותבינו מה אני מדבר.
ג. נכון שלא צריך להתאים את התוכנה לפרויקט השו"ת אבל צריך לקחת בחשבון שהרבה אנשים התרגלו איליו ותפיסה האינטואיטית שלהם התקבעה כך שנכון הוא שאם יש ב' אופציות מעולות אז להעדיף את הישנה שכולם מכירים.

תודה רבה על כל מה אתם עושים לטובת עם ישראל! אני רואה כמה אברכים משתמשים בזה זה ממש מרגש!

@י.-פל. כתב:

קיבלנו אישור מהספרייה הלאומית להכניס את כל מפרשי הר״מ שלהם!!!

https://rambam.genizah.org/ResultPages/Mefarshim

תזכורת: אין לשאול על סינופסיס ועדי נסח

בשורה כזו לא כותבים בתוך שרשור!

למיטב ידיעתי התרגום הכי בהיר הוא של הלל גרשוני.
יתכן ויסכימו אם נבקש, יש מייל למטה, אני מוכן לבקש אם @יום-חדש-מתחיל יאשר ויאמר שיכנס.
ראו כאן https://hamore.openapp.co.il/index.php/עמוד_ראשי
התקנת נוסח המקור על פי כתבי יד ותרגום לעברית: ד"ר הלל גרשוני
עורך תרגום: אלי שעובי
עורך דיגיטלי: יעקב שהם
עורך ראשי: הרב ד"ר יוחאי מקבילי
סייעו בההדרת הנוסח: הרב שניר הראל, ד"ר דורון יעקב, ד"ר יחיאל קארה

נוסח המקור מבוסס על מהדורת מונק, תוך תיקון על פי כתבי יד.

© כל הזכויות שמורות ל"מפעל משנה תורה". אין להעתיק את החומר שבאתר זה לאתרים אחרים. לשימוש בחומר נא לפנות לכתובת: rambam4u@gmail.com

אני משתמש כבר כמה שנים בתוכנת OneNote.
אני יכול להעיד שזה פשוט שינה לי את צורת הלימוד מהקצה עד הקצה.
כל הערה שיש לי אני מתייק במקומה. כל מה שאני לומד מוצא את מקומו במחברת.
שוב דבר לא אובד, מה שנותן המון חשק.
נסיתי לעניין בזה הרבה אנשים אבל היה קשה להם להוסיף לעצמם ממשק חדש.
אני מאמין שאם זה יכנס לאוצריא זה יוכל לשמש כל אברך.
בנוסף לזה באוצריא זה יהיה הברירת מחדל ולא ממשק נוסף.

יש כמה תוכנות דומות, שלכל אחת מעלות משלה, אם זה יתווסף לוורד לאוצריא זה יהיה מדוייק ללומדי תורה. אשמח כמובן לעזור ולייעץ מהיכרותי את התוכנה (בתכנות לצערי אני לא מבין).
אני מצרך סרטון שערכתי עבר @יאיר-דניאל בזמנו שניסיתי לעניין אותו לזה בוורד שלו, אבל הוא הסביר לי שזה מורכב.
אולי יעניין אתכם.
@י.-פל. @נתנאל_26 @ספי
bandicam 2026-05-17 23-16-41-387.mp4

בבר אילן יש מדור מושגים תלמודיים על הרבה נושאים.
אם יש את מילת המפתח בטקסט אפשר ללחוץ עליה ולראות את המושג בשלמותו.
לדעתי כדאי מאוד לשלב בתוכנה.

המקור שלהם כמדומני הוא הרב חיון ממכון יסודות. אפשר לנסות לבקש ממנו (לא אנסה כל עוד אני לא יודע שזה יוכנס).
כמו כן יש עוד כמה אנציקלופיות של ערכים.
א. קובץ יסודות וחקירות (שכבר נמצא במאגר).
ב. אתר המכלול יש שם הרבה מאוד מושגים תלמודיים המבוארים בצורה מאוד מאוד יפה.
ג. שערי התלמוד - הרב פרקוביץ.
ג. אפשר לחשוב על האינצקלופיה לבית ישראל יש שם המון ערכים תורניים אולי יתנו להכניס (הם הכניסו את כל האינציקלופדיה לאוצר החכמה).

אם נקבל אישור מכמה אנציקלופיות, לדעתי הכי נכון לקחת אחת כברירת מחדל ובסוף הערך להוסיף קישורים נוספים: ---

@יום-חדש-מתחיל

@ori-bensimon כתב:
התעתיקים שלהם הם מהטובים ביותר בעולם כולו וכל טקסט שם עבר המון הגהות

לכן גם אם זה נראה שאי אפשר לקבל מהם קבצים, אבל ניתן להגיה על ידם את הקבצים שלנו.

@ori-bensimon כתב:
פרויקט המילון ההיסטורי הוא אחד המוסדות הכי נודניקים במדינת ישראל ובעולם כולו, הם מתקמצנים על כל טקסט שלהם ושומרים עליהם בקנאות רבה כאילו היו מוסד פרטי ולא ממומן על-ידי משלם המיסים הישראל (כולל חרדים...)

לכן זה נראה לי מותר והוגן. זה לא פרויקט מסחרי, ואתה לא לוקח חומר שהם לא הרשו לך.
אם זה עדין לא מוצא חן בעיניך, אפשר לפנות על זה ספציפית לבקש יתכן שלזה באמת הם יסכימו, אם גם זה הם לא יסכימו הרי שהם באמת מנוולים.

Spoiler

שלום וברכה!
התקבל אישור ממכון "איש מצליח" להכניס את ה"אוצר ההלכה" לאוצריא.
למי שלא מכיר מדובר על אוצר בלום של כ500 אחרונים בהגהה מעולה על סדר השולחן ערוך.
הבעיה שיש לנו רק קבצי PDF (אל תשאלו למה).
@יום-חדש-מתחיל אומר שהוא לא יודע מה לעשות איתם (הכותרת היא מטבע לשון שלו...).

אני מעלה קובץ אחד אם יש למשהו פתרון יבוא על הברכה.
בעיני מדובר בבשורה עצומה ששווה לטרוח עליה.
@י.-פל. @חנניה @פלמנמוני
1789332912525-אוצר-ההלכה.שבת-א.pdf

פניתי לאיזה מכון, וביקשתי אישור להכניס את הספרים.
הם שאלו מה התמורה?
ובאישור @יום-חדש-מתחיל עניתי להם שניתן להם גישה לערוך את הספרים שלהם באתר העריכה המתקדם שלנו.
הם התעניינו במה מדובר.
אני צריך שמשהו יכין סרטון שיראה את כל האופציות. (אני לא מכיר)
כדאי להתאמץ מדובר במשהו שמאוד יואיל לאוצריא.

@איש-גמזו כתב:

@הספריה-התורנית יש לך אותה? או שאתה מוכן לתרום כסף?

אין לי אותה.
אם באמת יבדקו אותה והיא יכולה להועיל לאוצריא, כמובן שאני מוכן לתרום משהו וכנראה גם אחרים.

אם כבר החברה לא התאפקו...
הרב קאפח כותב בהקדמה שהוא השווה את התרגום שלו באבן תיבון ולקח כל דבר טוב שמצא שם.
בכל אופן התרגום הכי נחשב של המורה נבוכים הוא של פרופ' מיכאל שווארץ אבל היא יותר בשפה מודרנית ואילו של גרשוני (שתרגם כי אף אחת מההוצאות לא הסכימה להכניס את התרגום שלה לסט של מקבילי) יותר שוה לכל נפש.

@pcinfogmach כתב:

@דאנציג כתב:

(חוץ ממקורות מדוייקים ופרשנים, שבינתים עדיין יותר נוח לי בר אילן - הצגת פרשנים נבחרים / כל הפרשנים על קטע אחד, וחיפוש ובחירת קטע בתוכם [מה לעשות שזה עם קיצורי מקשים, וחלונות נפרדים שקל לי להשתמש בהם]. והעתקה עם / בלי / רק מקור שעדיין יותר קל ויותר מדוייק בבר אילן. הא, וגם החיפוש המתקדם שלהם, שבינתיים לא מצאתי לו תחליף).

א הבנתי אתה יכו פרט מה יש שם שאין באוצריא / כתבי הקודש
איזה אופצית יפוש חסר עדיין?
מה זה אומר אי אפשר לבחור מפרשים על קטע?
מה זה אומר שאי אפשר לחפש בתוכם?
מה ההבדלים בהעתקה עם בלי מקור?
או שאולי כל זה נושא של קיצור מקשים בכלל....
אם חסר לך משהו באוצריא \ כתבי הקודש - תבקש למה אתה מתבייש?!

מתסמא כדאי שיהיה בפוסט נפרד אבל.

בדיוק תכננתי לכתוב לך באורך בגיטהב (כי נדמה לי אתה כבר לא עונה במתמחים) מה חסר לי כמשתמש ותיק בבר אילן ואוצר החכמה בעז"ה במשך.

Spoiler

@יאיר-דניאל אולי תעלה לפה איזה התכתבות שלך עם קלוד, תוסף שלם, שנראה אם זה שייך גם לטכנופובים?

@י.-פל. כתב:

@הספריה-התורנית
כל תוכנה איך היא בנוייה...
ב״א - בשביל שלא להעמיס על התוכנה האומללה, כל קטע נפתח בחלון משלו, ואתה מעתיק רק את תוכן החלון.
זית - בשביל לא לצרוך הרבה ram, הוא הגדיר שרק מה שמוצג על המסך זמין, ולכן גם חיפושים ניתן רק במה שמוצג (אולי השתנה - אין לי מושג).
אוצריא - קח הכל, אכול כפי יכולתך... אמנם יש בזה גם חסרונות, כפי שכתבת כאן, וכן מבחינת ram (אם כי שיפרנו זאת בהמון).

נראה לי שלא הובנתי.
התכוונתי שהס"ק מופיעים אחד אחרי השני בלי ירידת שורה ביניהם.
נראה לי צריך לעשות את זה אופציונלי כמו בחומש.

אני משער שכבר יודעים על הבעיה הזאת (לא מדובר בבאג בגירסה מסויימת) אבל אני מדווח ליתר ביטחון.
הגלילה לא כל כך חלקה. קשה לי להניח את האצבע במדויק, אבל זה לא חלק זה לא כמו דף אינטרנט רגיל.

יש מאגר ספרים גדול של תוכנת תא שמע, של אברהם בן הרוש. https://tashma.co.il/
הספרים כמובן לא להעתקה, אבל יתכן לעשות איזה שיתוף פעולה של החלפת ספרים וכדו' כמו שעשו בין אוצר החכמה ואוצרות התורה לבין היברו בוקס (על אף העויינות הגדולה ביניהם).