בעיה | מורה נבוכים בספריה
-
למיטב ידיעתי התרגום הכי בהיר הוא של הלל גרשוני.
יתכן ויסכימו אם נבקש, יש מייל למטה, אני מוכן לבקש אם @יום-חדש-מתחיל יאשר ויאמר שיכנס.
ראו כאן https://hamore.openapp.co.il/index.php/עמוד_ראשי
התקנת נוסח המקור על פי כתבי יד ותרגום לעברית: ד"ר הלל גרשוני
עורך תרגום: אלי שעובי
עורך דיגיטלי: יעקב שהם
עורך ראשי: הרב ד"ר יוחאי מקבילי
סייעו בההדרת הנוסח: הרב שניר הראל, ד"ר דורון יעקב, ד"ר יחיאל קארהנוסח המקור מבוסס על מהדורת מונק, תוך תיקון על פי כתבי יד.
© כל הזכויות שמורות ל"מפעל משנה תורה". אין להעתיק את החומר שבאתר זה לאתרים אחרים. לשימוש בחומר נא לפנות לכתובת: rambam4u@gmail.com
@הספריה-התורנית אין חולק בדבר, מהיכרותי עם גרשוני אני יכול להניח שהוא יסכים, בפרט אם זה יכנס רק בdb כך שלא תתאפשר ההעתקה מלאה של הספר, אמנם למיטב ידיעתי הזכויות אינן שלו אלא מקבילי (הוא עבד עבורו)
-
@הבל-הבלים אני חושב שכבודו טועה.
- אין שום קשר בין גדולתו של המתרגם לבין דיוקו בתרגום,
- זה ברור שבני משפחת אבן תיבון עשו עבודה מדהימה ביחס למה שהתאפשר אבל זה לא אומר כלום לגבי רמת התרגום
- כבודו מוזמן לקחת את המקור הערבי עם שני התרגומים לכל מי שדובר ערבית-יהודית ויבקש חוות דעת
זה חורג מתחום הפורום, אבל תגובה אחת אחרונה [לא מסוגל להתאפק...]
.1. ברור שיש!!!
2. אין דבר כזה "מה שהתאפשר"! [מה "מתאפשר" היום יותר מפעם??]. אתה רק צריך ללמוד את ה"עברית" שלו, כדי להבין מה הוא אומר. אין לזה שום קשר ל"רמת התרגום".
3. א. זה רלוונטי מבחינתי בדיוק כמו הוא בעצמו. ב. לדעתי, זה קשור בעיקר לערבית הישנה, ולשפה העברית שבה הוא משתמש שזה קצת קשה לאנשים בני ימינו. -
זה חורג מתחום הפורום, אבל תגובה אחת אחרונה [לא מסוגל להתאפק...]
.1. ברור שיש!!!
2. אין דבר כזה "מה שהתאפשר"! [מה "מתאפשר" היום יותר מפעם??]. אתה רק צריך ללמוד את ה"עברית" שלו, כדי להבין מה הוא אומר. אין לזה שום קשר ל"רמת התרגום".
3. א. זה רלוונטי מבחינתי בדיוק כמו הוא בעצמו. ב. לדעתי, זה קשור בעיקר לערבית הישנה, ולשפה העברית שבה הוא משתמש שזה קצת קשה לאנשים בני ימינו.זה חורג מתחום הפורום
אני אאלץ לשתוק... אך אין לראות שתיקה כהודאה...
-
זה חורג מתחום הפורום, אבל תגובה אחת אחרונה [לא מסוגל להתאפק...]
.1. ברור שיש!!!
2. אין דבר כזה "מה שהתאפשר"! [מה "מתאפשר" היום יותר מפעם??]. אתה רק צריך ללמוד את ה"עברית" שלו, כדי להבין מה הוא אומר. אין לזה שום קשר ל"רמת התרגום".
3. א. זה רלוונטי מבחינתי בדיוק כמו הוא בעצמו. ב. לדעתי, זה קשור בעיקר לערבית הישנה, ולשפה העברית שבה הוא משתמש שזה קצת קשה לאנשים בני ימינו.@הבל-הבלים בגדול אני מסכים עם דבריך,
אבל כאחד שיש לו נסיון עם התעסקות עם כתבי יד וכדו', אני יכול להגיד לך, שמי שעובד עבודה אחרי עבודה אחרת של מישהו,
אז בדרך כלל זה עבודה מדוייקת יותר, כי הוא לא צריך לעשות הכל מאפס.ולהבדיל זה כמו השגות של פוסקים על פוסקים שקדמוהם, שקיי"ל שהלכתא כבתראי, כמובן רק בתור דוגמא בעלמא.
-
זה חורג מתחום הפורום, אבל תגובה אחת אחרונה [לא מסוגל להתאפק...]
.1. ברור שיש!!!
2. אין דבר כזה "מה שהתאפשר"! [מה "מתאפשר" היום יותר מפעם??]. אתה רק צריך ללמוד את ה"עברית" שלו, כדי להבין מה הוא אומר. אין לזה שום קשר ל"רמת התרגום".
3. א. זה רלוונטי מבחינתי בדיוק כמו הוא בעצמו. ב. לדעתי, זה קשור בעיקר לערבית הישנה, ולשפה העברית שבה הוא משתמש שזה קצת קשה לאנשים בני ימינו.אין דבר כזה "מה שהתאפשר"! [מה "מתאפשר" היום יותר מפעם??]. אתה רק צריך ללמוד את ה"עברית" שלו, כדי להבין מה הוא אומר. אין לזה שום קשר ל"רמת התרגום".
אבל אני באמת לא מצליח לשתוק, מה שהתאפשר זה בעיקר רמת הידע של ר' שמואל בערבית, הוא כבר לא גדל בספרד (אלא בפרובנס) והידע שלו בערבית היה מהבית ולא ברמת שפת אם (יש מכתב ידוע, ואינו לפני כעת, שם מורהו אביו איך ללמוד ולשפר את הערבית שלו) להבדיל ממנו מארי יוסף קאפח דיבר ערבית כשפת אם ורוב ימיו עסק בתרגום כתבי הגאונים והראשונים מערבית ללשון הקדש, זה בעיקר הייתה כוונתי ב'מה שהתאפשר'
-
@הספריה-התורנית אין חולק בדבר, מהיכרותי עם גרשוני אני יכול להניח שהוא יסכים, בפרט אם זה יכנס רק בdb כך שלא תתאפשר ההעתקה מלאה של הספר, אמנם למיטב ידיעתי הזכויות אינן שלו אלא מקבילי (הוא עבד עבורו)
@ori-bensimon
מכיר אישית את גרשוני?
אם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.
יום חדש מתחיל אישר. -
@ori-bensimon
מכיר אישית את גרשוני?
אם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.
יום חדש מתחיל אישר.אם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.
שולח לו
עריכה: שלחתי -
אין דבר כזה "מה שהתאפשר"! [מה "מתאפשר" היום יותר מפעם??]. אתה רק צריך ללמוד את ה"עברית" שלו, כדי להבין מה הוא אומר. אין לזה שום קשר ל"רמת התרגום".
אבל אני באמת לא מצליח לשתוק, מה שהתאפשר זה בעיקר רמת הידע של ר' שמואל בערבית, הוא כבר לא גדל בספרד (אלא בפרובנס) והידע שלו בערבית היה מהבית ולא ברמת שפת אם (יש מכתב ידוע, ואינו לפני כעת, שם מורהו אביו איך ללמוד ולשפר את הערבית שלו) להבדיל ממנו מארי יוסף קאפח דיבר ערבית כשפת אם ורוב ימיו עסק בתרגום כתבי הגאונים והראשונים מערבית ללשון הקדש, זה בעיקר הייתה כוונתי ב'מה שהתאפשר'
-
ורוב ימיו עסק בתרגום כתבי הגאונים והראשונים
מה שנכון לומר גם על אבן תיבון.
הלא כן?מה שנכון לומר גם על אבן תיבון.
הלא כן?ככל הידוע לי התשובה היא לא!
את מורה הנבוכים הוא תרגם, האם תרגם גם את האגרת הפותחת את מורה הנבוכים (מאת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף אבן שמעון) ספק, כמו כן תרגם שתיים מאגרות הרמב"ם (אגרת תימן ומאמר תחיים המתים) ואת פירוש המשנה לפרקי אבות (כולל ההקדמה הלא היא שמונה פרקים), חוץ מזה הוא תרגם כמה ספרי פלוסופיה ערביים
מארי יוסף קאפח תרגם יותר ספרים ובעיקר ספרים הרבה יותר מורכבים -
אם כבר החברה לא התאפקו...
הרב קאפח כותב בהקדמה שהוא השווה את התרגום שלו באבן תיבון ולקח כל דבר טוב שמצא שם.
בכל אופן התרגום הכי נחשב של המורה נבוכים הוא של פרופ' מיכאל שווארץ אבל היא יותר בשפה מודרנית ואילו של גרשוני (שתרגם כי אף אחת מההוצאות לא הסכימה להכניס את התרגום שלה לסט של מקבילי) יותר שוה לכל נפש. -
ורוב ימיו עסק בתרגום כתבי הגאונים והראשונים
מה שנכון לומר גם על אבן תיבון.
הלא כן?ורוב ימיו עסק בתרגום כתבי הגאונים והראשונים
מה שנכון לומר גם על אבן תיבון.
הלא כן?מדובר על רבי שמואל אבן תיבון ולא על רבי יהודה אבן תיבון.
-
ורוב ימיו עסק בתרגום כתבי הגאונים והראשונים
מה שנכון לומר גם על אבן תיבון.
הלא כן?מדובר על רבי שמואל אבן תיבון ולא על רבי יהודה אבן תיבון.
מדובר על רבי שמואל אבן תיבון ולא על רבי יהודה אבן תיבון.
אמת לאמיתה, אבל אני לא חושב שמישהו אמר כאן שזה ר"י
-
בהקדמה למורה נבוכים של זייבלד שיצא לאחרונה
טענו שאין השוואה מבחינה פילוסופית בין התרגום של אבן תיבון לקאפח, והתרגום של אבן תיבון שהיה פילוסוף בעצמו עולה עשרת מונים על התרגום של קאפח שלא היה פילוסוף והרבה פעמים לא ירד לעומקם של דברים והגדרות,
אבל זה מה שנקרא למבינים אבל איש רגיל אני מאמין יקבל יותר תועלת משל קפאח ומקבילי -
@יום-חדש-מתחיל
בגלל הבאג של שתי ספרים באותו שם.
אלא א"כ - אתה מכניס בשם אחר...
אבל כאן מגיע הנידון האם כדאי...
להחלטתך.בגלל הבאג של שתי ספרים באותו שם.
אלא א"כ - אתה מכניס בשם אחר...לספר של אבן תבון קוראים ״מורה נבוכים״.
קאפח החליט לקרוא לו ״מורה הנבוכים״ בה״ה הידיעה,
כך שבכל מקרה הם בשני שמות 😊רק תעשו טובה אם אתם מכניסים את תרגומו של קאפח, תכניסו בלי ההקדמה שלו, בה הוא מכפיש את אבן תבון על לא עוול בכפו על בסיס כל מיני דקדוקי עניות בתזמון שליחת המכתבים מהרמב״ם אליו.
או אולי עדיף כן להכניס בשביל שידעו במי מדובר... -
בהקדמה למורה נבוכים של זייבלד שיצא לאחרונה
טענו שאין השוואה מבחינה פילוסופית בין התרגום של אבן תיבון לקאפח, והתרגום של אבן תיבון שהיה פילוסוף בעצמו עולה עשרת מונים על התרגום של קאפח שלא היה פילוסוף והרבה פעמים לא ירד לעומקם של דברים והגדרות,
אבל זה מה שנקרא למבינים אבל איש רגיל אני מאמין יקבל יותר תועלת משל קפאח ומקביליאין השוואה מבחינה פילוסופית בין התרגום של אבן תיבון לקאפח, והתרגום של אבן תיבון שהיה פילוסוף בעצמו עולה עשרת מונים על התרגום של קאפח שלא היה פילוסוף והרבה פעמים לא ירד לעומקם של דברים והגדרות
זה ודאי נכון, ודווקא כאן טמונה הנקודה, ר"ש אבן-תיבון שביחס למארי קאפח פחות הבין ערבית ויותר הבין פילוסופיה (אם כי גם מארי יוסף קאפח לאו קטיל קניא והורגל רבות בלימוד הפילוסופיה היהודית-ערבית) נתן יותר פרשנות משלו בתוך דברי הרמב"ם ולעומת זאת בתרגומו של מארי קאפח הדברים נשמרו הרבה יותר קרוב ללשונו המקורית של הרמב"ם וממילא תרגומו יותר קרוב לכוונת הרמב"ם, והדברים דומים לתרגום תשובות הרמב"ם הנמצא בשו"ת פאר הדור לעומת התרגומים החדשים שנערכו מהמקור על פי לשון הרמב"ם ומבטאים הרבה פחות התערבות בתוכן (עיין לדוג' תשובת הרמב"ם לגבי ברכת אשר צג אגוז בשו"ת פאר הדור לעומת הנוסח הערבי ותרגומו במהדורת בלאו למשל)
-
בגלל הבאג של שתי ספרים באותו שם.
אלא א"כ - אתה מכניס בשם אחר...לספר של אבן תבון קוראים ״מורה נבוכים״.
קאפח החליט לקרוא לו ״מורה הנבוכים״ בה״ה הידיעה,
כך שבכל מקרה הם בשני שמות 😊רק תעשו טובה אם אתם מכניסים את תרגומו של קאפח, תכניסו בלי ההקדמה שלו, בה הוא מכפיש את אבן תבון על לא עוול בכפו על בסיס כל מיני דקדוקי עניות בתזמון שליחת המכתבים מהרמב״ם אליו.
או אולי עדיף כן להכניס בשביל שידעו במי מדובר...רק תעשו טובה אם אתם מכניסים את תרגומו של קאפח, תכניסו בלי ההקדמה שלו, בה הוא מכפיש את אבן תבון על לא עוול בכפו על בסיס כל מיני דקדוקי עניות בתזמון שליחת המכתבים מהרמב״ם אליו.
או אולי עדיף כן להכניס בשביל שידעו במי מדובר...אני מעדיף את האפשרות הראשונה... אין שום ענין במבואות מדעיים ומדעיים למחצה לפחות כל עוד זה לא הקו המנחה באוצר הספרים באופן כללי.
-
בגלל הבאג של שתי ספרים באותו שם.
אלא א"כ - אתה מכניס בשם אחר...לספר של אבן תבון קוראים ״מורה נבוכים״.
קאפח החליט לקרוא לו ״מורה הנבוכים״ בה״ה הידיעה,
כך שבכל מקרה הם בשני שמות 😊רק תעשו טובה אם אתם מכניסים את תרגומו של קאפח, תכניסו בלי ההקדמה שלו, בה הוא מכפיש את אבן תבון על לא עוול בכפו על בסיס כל מיני דקדוקי עניות בתזמון שליחת המכתבים מהרמב״ם אליו.
או אולי עדיף כן להכניס בשביל שידעו במי מדובר...קאפח החליט לקרוא לו ״מורה הנבוכים״ בה״ה הידיעה
זו לא החלטתו, זה פשוט תרגום השם הערבי של הספר דלאלה' אלחאירין בתוספת 'אל' הידיעת שתרגומה לעברית הוא ה' הידיעה
וכמדומני כי כן שם הספר אף בדפו"ר (שהוא בתרגומו של ר"ש אבן תיבון) ראה כאן https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001769532/NLI -
אם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.
שולח לו
עריכה: שלחתיאם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.
שולח לו
עריכה: שלחתיענה??
-
אם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.
שולח לו
עריכה: שלחתיענה??
ענה??
טרם!!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות