א
@מישהו-1 כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
אבל עדיין יש הסוגייא הניראותית שלא לענין שתחם השירה מפותח כל כך, לעומת אחרונים נצרכים שעדיין חסר.
לא נראה לי שזו בעיה אמיתית, ולא צריכים לקבוע לפי נראות.
[ובכלל - מי בודק בדיוק כמה ספרים יש בכל מחלקה?]
ולמה למנוע מן הציבור את התועלת שיש בדברי תורה [ושאר ענייני קודש] מרבותינו ומקדמוני שלמי־אמוני־ישראל ?
א. ייש"כ עצום על הטבת צורת הדף. זו אחת השורות הגדולות ביותר באוצריא קדישא.
ב. תודה מיוחדת על קביעת ברירת המחדל.
ג. ובכל זאת א"א בלי תיקונים:
(1) טעות קריטית שלי: בשו"ע או"ח צ"ל מג"א וט"ז מימין ומשמאל. [ולמטה - ביאור הגר"א ומשנה ברורה]
הס"ד שלמטה משנה ברורה וביאור הלכה, אבל לע"ד טוב יותר לשמור על תאימות עם שאר חלקי השו"ע...
(2) טעות מצחיקה של ה־AI: ברירת המחדל ב'משנה ברורה' לא אמור להיות העתקה של מה שנקבע ב'משנה'....
(3) ברמב"ם משום מה לא נקבעה ברירת מחדל.
צ"ל מגיד משנה, וכסף משנה; השגות הראב"ד, והגהות מיימוניות.
(4) עוד דיוק: בתורה - עדיף שתרגום אונקלוס יהיה מפרש עליון שמאלי, והרמב"ן למטה.
משלוש סיבות פשוטות:
@דאנציג כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
לפי איך שאני מבין זה ספר שמופיע גם באוצר החכמה
הרבה מהספרים נמצאים באוצה"ח.
בודאי מה ששייך לשירה ופיוט.
[ומ"מ לדידי ברור שלא להכניס ספרי עמנואל הרומי, שעליהם כתב השו"ע (שז, טז):
מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל... ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם, ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים.
@יאיר-דניאל כתב בהמלצה | ניווט:
ואם תחשוב ע"ז - בשביל מה ללחוץ פעמיים? כמה פעמים יוצא לך לפתוח קובץ וכמה פעמים לשנות את השם שלו? =
לא נכון. לחיצה פעם אחת היא לא כדי לשנות שם. היא כדי לבחור. ואז יש לך ים של אפשרויות: להעתיק, להזיז, לראות מאפיינים [בסיסיים, בלי לפתוח תפריט ימני ארוך ועמוס].
@AVIVI כתב בעריכת רבינו יונה:
@יום-חדש-מתחיל וכוונתי היתה למצב כזה
מה לעשות בכה"ג?
קודם כל לתקן:
'אבום' צ"ל אבוס, ב' פעמים.
'אעים' צ"ל 'אע"פ'.
חלוקת השורות - אין שום סיבה להתחיל פיסקה חדשה.
וכך צ"ל:
בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב תְּבוּאוֹת וגו'. האבוס נקי מטנופת באין אלפים, ואף גם זאת {טוב} לבעל השדה לסבול שילינו השוורים על אבוסם, אע"פ שמטנפים את הבית, מפני התועלת שיגיע מהם כי רב תבואות בכח שור ...
אחר בקשת המחילה.
הארכתי מפני חשיבות הענין יקרתו וחומרתו. הן מצד כבוד התורה וכבוד תלמידי חכמים. מלבד מה שחבל להפסיד ספרים חשובים.
מצד שני - אוצריא נועד לזכות את הרבים ולא ...
ועוד - אוצריא מיועדת לכלל הציבור, שכולם ירגישו בבית. אז אם יש טענות פרטיות של חוגים מסויימים - ינהגו ע"פ רבותיהם ויחליטו אם להיכנס לבית המדרש 'חניכי הישיבות' בשכונה פלונית... או שיוצאיו ידנית את הספרים שלא הוכשרו בעיניהם. אבל מה שנמצא באופן כללי בבתי המדרשות - ראוי שיהיה לו מקום גם באוצריא קדישא דידן.
לע"ד יש להבדיל בין ספרים שנכתבו (או יצאו לאור!) ע"י חכמי ישראל המובהקים והמקובלים, ובין ספרים של רבנים מסויימים פרטיים, שהיחס אליהם ואל ספריהם שנוי במחלוקת.
למשל:
יש מחכמי ישראל בדורות הקודמים שספריהם בהלכה נתקבלו, וכתביהם בהגדה והשקפה - הסתייגו מהם רבותינו באופן כללי.
||(לדוגמה הראי"ה זצ"ל, אבל ביקשו שלא לפתוח את הנושא הזה שוב, כי הוא טעון מדיי. אז נדבר על אלו שהם כנראה בשורה שניה ושלישית ורביעית אחריו)||
כך למעשה התגלגל עם הרב מבוסטון [המכונה בישיבוה"ק JB], שספרי ההגות שלו פונים אל ציבור חו"לי מודרני וכו', אבל ספרי השיעורים הלמדניים שלו - נמצאים בישיבות ובתי מדרשות.
ספר 'קול התור' - נתון בפולמוס עז מזה עשרות שנים. גם בקהלת אדרת אליהו יש הסבורים שהוא חסר אמינות לחלוטין... מאידך - מי שהשקיע בו והוציא אותו לאור הוא הגר"ח פרידלנדר ז"ל ['שפתי חיים'].
הגרי"א זצ"ל יצא נגדו [נגד הספר, לא נראה לי שנגד הגר"ח].
אז גם אם רוצים להסתייג - אין סיבה [ואולי גם אין היתר] להוריד אותו מהמדף!
ספר 'אם הבנים שמחה' - שאלה עדינה יותר. היה מחכמי ישראל בדור הקודם. בשלב מסויים שינה את דעתו לגבי היחס לעלייה לארץ וכו'. הסיכון בקריאת הספר הוא שמא יחשבו שהיה צריך לעלות לארץ לפני שמונים שנה...
למעשה הוא יצא לאור - מלבד ההוצאה הדתית לאומית המובהקת - גם ע"י 'קרן רא"ם'. לא שמענו שהחרימו אותם על זה...
לעומת זאת ספר 'פניני הלכה' [עם כל הכבוד] הוא של הרב אליעזר מלמד שליט"א רב היישוב והישיבה ב'הר ברכה'. רב דתי לאומי מוכשר [וצעיר, לפ"ע], שגם בציבור הדת"ל יש מחלוקת עזה על דרכי פסיקתו ועל העצמאיות שלו.
יתכן שבספריו הראשונים [עד שהגיע לענייני שמיטה וטהרה וכו'] היה יותר בתלם.
אבל דוקא שם לע"ד הבעיה גדולה הרבה יותר. לא בגלל פְּסול, אלא בגלל שהקורא התמים [כלומר אברך חרדי מצוי שאינו בקיא בפולמוסי הציבור הדת"ל - בואכה מרכז והר המור] רואה לפניו ספר יסודי ושיטתי הפורש את הכל בשפה ברורה, ואינו מודע לפקפוק על סמכותו °(וחוצפתו)°
@דאנציג כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
@יום-חדש-מתחיל כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
וואו, כבר הרבה זמן לא הי' כאן נושא שיש בו כ"כ הרבה צופים בחדא מחתא....
כנראה שהסיפורים כאן מעניינים מאוד...
רק חבל שבקובץ השיטס של הסינון אין כ"כ הרבה...
אצלי בגלל שזה דורש הרשאות עריכה.
ועל כל פנים, הורדתי את הקובץ, אולי יהיה לי זמן אחר כך לשבת עליו.
תזכור להוריד מעודכן,
כי בינתיים עבדו עליו הרבה!
כאשר מצטטים הודעה ארוכה כדי להגיב עליה -
האם אין אפשרות שתופיע בחלונית מצומצמת, ולא פרושה לכל ארכה?
[כך זה למשל ב'פורום לתורה'].
עריכה: יש פתרון גם עתה - לא ללחוץ על השב עם ציטוט,
אלא לצבוע את השורה הנוגעת לדבר, ואז מתקבל כפתור 'ציטוט' שפותח תגובה ממוקדת על זה.
@י.-פל. כתב בספרים עבור אוצרייא:
אתה יכול לקחת את כלל הספרים שהוזרו...
א. שהוזכרו.
ב. שהוסרו.
ג. שהודרו.
ד. כל התשובות נכונות ....
@י.-פל. כתב בלהורדה | תוכנה קלה לתפעול ליצירת ועריכת קישורים ומפרשים באוצריא:
ב'מפרשים', מובאם קטעים שמקושרים לקטע/ים המוצג/ים לנו.
קטע מפרש שאינו מקושר - לא מוצג.
בב'צורת הדף', לעומת זאת, מובא כל הטקסט של הספר שבחרנו. הגלילה האוטומטית לבדה, מבוצעת באמצעות הקישורים. אין קישור - אין גלילה, אבל הטקסט יוצג תמיד.
וזו עוד סיבה עיקרית ומהותית להשתמש כברירת מחדל דוקא ב'צורת הדף'.
[ולפתוח חלונית 'מפרשים' רק כשצריך לראות את כל המפרשים או לערוך בהם חיפוש].
ר' @י.-פל. נ"י, ר' @דוד-משה-1 נ"י - איזו מתנה טובה זו !
@יאיר-דניאל כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
@יום-חדש-מתחיל
...כיון שגם לאותם רבנים עצמם ישנם שירים/מאמרים/ספרים שאינם ראויים להעלאה על שולחן מלכים, ויש ספרים שכן.
כך שתיוג עפ"י שם הרב בלבד - אינו מדוייק עד לא נכון.
(הוא טען לי שגם בריה"ל עצמו ישנם כמה שירים שלא כ"כ לעניין/ראוי להביאם).
זה נכון מאוד.
ובמיוחד שחזקה על אותם שאספו את הדברים בסל אחד עם כל הני נכרים ורשעים ושוטים וחצופים ועזי פנים...
שגם מתוך דברי חכמי ישראל הם בחרו להביא את הדברים שמעניינים אותם.
ולכן לע"ד צריך זהירות גדולה מאוד, ובכל ספק צנועים מושכים את ידיהם.
עוד הצעות כלליות:
א. בקביעת ברירת מחדל אישית - כדאי שהקביעה תהיה לא רק לספר מסויים אלא לכל הספרים מאותו סוג.
למשל - אם אני קובע ברירת מחדל [אישית ופרטית] לחומש בראשית - זה אמור להיות נכון גם בשאר החומשים.
וכך: נביאים, כתובים, משנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, רמב"ם.
ב. ספרים שיש עליהם מפרש יחיד, או קובץ 'הערות' -
ראוי שתהיה ברירת מחדל [בצורת הדף] שיופיע בתור מפרש שמאלי.
@לעכשיו כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
יש שם קצת שמות חשובים
הרבה מאוד שמות חשובים וקדושים.
[תיכנס ותראה מה שכבר סומן כ'טוב'...]
@דאנציג כתב בחיפוש לפי מחבר:
@יאיר-דניאל כתב בחיפוש לפי מחבר:
המהר"ל רבי יהודה ליאון בן בכרך
מישהו יודע מי זה?
והמאור הגדול רבי יצחק מרדכי, והסלבודקה רבי יחיאל חיים, וחידושי הרי"ם רבי יוסף צבי, ורבי יעקב ישראל קמפינסקי...
ורבי חיים עוזר גרשוני...
והמשנה ברורה רבי חיים נאה...
חבל על הזמן.
אטו כי רוכלא....
@יום-חדש-מתחיל כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:
יש עוד רשימה של שמות שהם בקטגוריית ספק, ניתן לראותם כאן
יש מתוכם הרבה שמות חשובים [כתבתי מקופיא, מתחילת הרשימה. יש עוד הרבה שמות שנראים שווים בדיקה].
שם טוב בן יוסף אבן פלקירה
טודרוס בן יהודה אבולעפיה
מאיר להמן
שלמה פפנהיים
ידעיה הפניני
אברהם אבן חסדאי
ברכיה הנקדן
רבנו גרשום
אדונים בר נסים הלוי
דוד בן חסין
אלעזר אזכרי
ישראל נג'ארה
יוסף בן גוריון
שלמה בר יהודה הבבלי
שבתי בר משה ראש כלה
ישעיה די טראני
מנחם בן בנימין מרקנטי
יהודה מוסקאטו
משה זכות
בנימין הכהן ויטאלי
ישעיהו באסאן
שם טוב גאגין
יוסף חיים מבגדאד
אליהו מני
אשר למל לוי
דבר קטן אבל מועיל
קביעת גופן הכותרות
הכותרות ב'קישורים' מקבלות את העיצוב שנבחר למפרשים וקישורים.
כדאי יותר כמו ב'מפרשים' שהכותרות נשארות בעיצוב הרגיל
ולע"ד כדאי גם בתוך הספרים עצמם באופן שונה משאר הטקסט.
במיוחד במפרשים וקישורים, שגם כאשר הם בכתב רש"י - הכותרות תהיינה בכתב מרובע רגיל [או כתב ייעודי לכותרות]
זה פחות יבלבל את העין.
ואני חוזר על הצעתי שהכותרות לא תהיינה שחורות אלא אפורות. זה הבדל עצום !
@יום-חדש-מתחיל
אם יש ספר בכתב רש"י שצריך לעבור OCR, אני יכול להעביר אותו בOCR של יעקובוב, וש @אהרן יעבור עליו אחר כך,
תוכל לשלוח לי למייל את הספרים.
למשל מנוחה וקדושה [של תלמיד הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל]
'נפסל' מעריכה בגלל שהוא כתב רש"י.
כמו כן הייתי מציע 'יד הקטנה'. ספר חשוב מאוד [מלפני כ300-400 שנה] שהח"ח העריכו והשתמש בו הרבה.
[חלקים מסויימים - על ענייני אמונה ועל הלכות תשובה
הודפסו על ידי תלמידי הג"ר אשר דויטש [או אחיו] זצ"ל
מי יודע איך לבקש מהם?]
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
יש פוסק משמעותי שחושש בזה למחיקת השם?
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
השאלה מה הכוונה חושש
שלא עושה בעצמו אני מכיר כמה וכמה
גם אם אין איסור - יש בזה משום כבוד השם.
מלבד זאת זה פותר את הבעיה כשאתה מעתיק פסוקים....
@לייזר-ג. כתב בלהורדה | חדש! מאגר גיטאב - לספרים מותאמים לאוצריא:
שנית, בנוגע לאגרות חזו"א, הקבצים לא עברו עריכה אלא רק סידור אוטומטי.
בינתיים עברתי על ח"א [כמדו' שמצבו באופן יחסי הרבה יותר טוב]
ותיקנתי הרבה דברים כלליים.
אם מישהו עובד על זה אשמח לשתף איתו. יודיעני בפרטות.
[@יאיר-דניאל
אשמח לדעת מאין מקור הקבצים והאם באמת אין עליהם זכויות?]
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
@איש-שלו כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
אבל באוצר החכמה - כולם {?}
אני מכיר רב חשוב השהמסך שלו נכבה אוטומטית כל 15 שניות וכך כשהמסך מכובה הוא סוגר את החלונית באוצר החוכמה ....
אשרי כל ירא ה'. ואשרי ההולך בדרכיו...
אבל אשאל כתלמיד הדן לפני רבותיו:
[אלו שאלות ישנות שנו"נ בהם בבית מדרשנו מזה כעשרים שנה, עת שהבאתי לכולל לראשונה מחשב נייד עם התוכנה של אוצר הפוסקים ז"ל...]
הא ניחא כשהוא רוצה 'לסגור' ספר [קרי: חלונית], הוא מחכה לפעימה האוטומטית הבאה...
אבל כשהוא רוצה לדפדף ולעבור לעמוד הבא [או לגלול להמשך העמוד] - הרי גם אז השמות שהיו על המסך נעלמים...
ומצד המציאות הפיזיקלית - גם כשהוא גולל והשמות עדיין מופיעים - הם לא 'עברו' מקום אלא נעלמו מהחלק העליון של המסך ונוצרים מחדש בשטח הנוכחי...
או דלמא יותר נכון לומר שמצד המציאות הדיגיטלית - גם כשהכל נשאר באותו מקום - באמת הוא מתחדש כל הזמן, כי בס"ה אלו אורות שמתחדשים תדיר.
וזו הסיבה העיקרית שלא עברתי להשתמש בדיו דיגיטלי.
הלוואי יימצא לזה ...
כל זה צריך שיקול דעת של ת"ח דסלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא...
אלא מאי? אולי כיוון שהנושא הוא כבוד השמות - הדברים נקבעים כפי מה שנתפס בעיני בני אדם [מה שנקרא במושגינו 'חוויית משתמש'].
וא"כ - נקודה למחשבה - אולי יהיה הבדל בין סגירת חלונית לבין מזעור שלה?
בכל אופן למעשה - צודק הר' @יום-חדש-מתחיל נ"י -
צריך להשתדל ולהתאמץ לעשות מה שאפשר. זה עצמו גם כן מכלל כבוד השם ב"ה.
