הרבה מהספרים נמצאים באוצה"ח.
בודאי מה ששייך לשירה ופיוט.
[ומ"מ לדידי ברור שלא להכניס ספרי עמנואל הרומי, שעליהם כתב השו"ע (שז, טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל... ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם, ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים.
ואם תחשוב ע"ז - בשביל מה ללחוץ פעמיים? כמה פעמים יוצא לך לפתוח קובץ וכמה פעמים לשנות את השם שלו? =
לא נכון. לחיצה פעם אחת היא לא כדי לשנות שם. היא כדי לבחור. ואז יש לך ים של אפשרויות: להעתיק, להזיז, לראות מאפיינים [בסיסיים, בלי לפתוח תפריט ימני ארוך ועמוס].
קודם כל לתקן:
'אבום' צ"ל אבוס, ב' פעמים.
'אעים' צ"ל 'אע"פ'.
חלוקת השורות - אין שום סיבה להתחיל פיסקה חדשה.
וכך צ"ל:
בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב תְּבוּאוֹת וגו'. האבוס נקי מטנופת באין אלפים, ואף גם זאת {טוב} לבעל השדה לסבול שילינו השוורים על אבוסם, אע"פ שמטנפים את הבית, מפני התועלת שיגיע מהם כי רב תבואות בכח שור ...
הארכתי מפני חשיבות הענין יקרתו וחומרתו. הן מצד כבוד התורה וכבוד תלמידי חכמים. מלבד מה שחבל להפסיד ספרים חשובים. מצד שני - אוצריא נועד לזכות את הרבים ולא ... ועוד - אוצריא מיועדת לכלל הציבור, שכולם ירגישו בבית. אז אם יש טענות פרטיות של חוגים מסויימים - ינהגו ע"פ רבותיהם ויחליטו אם להיכנס לבית המדרש 'חניכי הישיבות' בשכונה פלונית... או שיוצאיו ידנית את הספרים שלא הוכשרו בעיניהם. אבל מה שנמצא באופן כללי בבתי המדרשות - ראוי שיהיה לו מקום גם באוצריא קדישא דידן.
לע"ד יש להבדיל בין ספרים שנכתבו (או יצאו לאור!) ע"י חכמי ישראל המובהקים והמקובלים, ובין ספרים של רבנים מסויימים פרטיים, שהיחס אליהם ואל ספריהם שנוי במחלוקת.
למשל:
יש מחכמי ישראל בדורות הקודמים שספריהם בהלכה נתקבלו, וכתביהם בהגדה והשקפה - הסתייגו מהם רבותינו באופן כללי.
||(לדוגמה הראי"ה זצ"ל, אבל ביקשו שלא לפתוח את הנושא הזה שוב, כי הוא טעון מדיי. אז נדבר על אלו שהם כנראה בשורה שניה ושלישית ורביעית אחריו)||
כך למעשה התגלגל עם הרב מבוסטון [המכונה בישיבוה"ק JB], שספרי ההגות שלו פונים אל ציבור חו"לי מודרני וכו', אבל ספרי השיעורים הלמדניים שלו - נמצאים בישיבות ובתי מדרשות.
ספר 'קול התור' - נתון בפולמוס עז מזה עשרות שנים. גם בקהלת אדרת אליהו יש הסבורים שהוא חסר אמינות לחלוטין... מאידך - מי שהשקיע בו והוציא אותו לאור הוא הגר"ח פרידלנדר ז"ל ['שפתי חיים'].
הגרי"א זצ"ל יצא נגדו [נגד הספר, לא נראה לי שנגד הגר"ח].
אז גם אם רוצים להסתייג - אין סיבה [ואולי גם אין היתר] להוריד אותו מהמדף!
ספר 'אם הבנים שמחה' - שאלה עדינה יותר. היה מחכמי ישראל בדור הקודם. בשלב מסויים שינה את דעתו לגבי היחס לעלייה לארץ וכו'. הסיכון בקריאת הספר הוא שמא יחשבו שהיה צריך לעלות לארץ לפני שמונים שנה...
למעשה הוא יצא לאור - מלבד ההוצאה הדתית לאומית המובהקת - גם ע"י 'קרן רא"ם'. לא שמענו שהחרימו אותם על זה...
לעומת זאת ספר 'פניני הלכה' [עם כל הכבוד] הוא של הרב אליעזר מלמד שליט"א רב היישוב והישיבה ב'הר ברכה'. רב דתי לאומי מוכשר [וצעיר, לפ"ע], שגם בציבור הדת"ל יש מחלוקת עזה על דרכי פסיקתו ועל העצמאיות שלו.
יתכן שבספריו הראשונים [עד שהגיע לענייני שמיטה וטהרה וכו'] היה יותר בתלם.
אבל דוקא שם לע"ד הבעיה גדולה הרבה יותר. לא בגלל פְּסול, אלא בגלל שהקורא התמים [כלומר אברך חרדי מצוי שאינו בקיא בפולמוסי הציבור הדת"ל - בואכה מרכז והר המור] רואה לפניו ספר יסודי ושיטתי הפורש את הכל בשפה ברורה, ואינו מודע לפקפוק על סמכותו °(וחוצפתו)°
ב'מפרשים', מובאם קטעים שמקושרים לקטע/ים המוצג/ים לנו.
קטע מפרש שאינו מקושר - לא מוצג.
בב'צורת הדף', לעומת זאת, מובא כל הטקסט של הספר שבחרנו. הגלילה האוטומטית לבדה, מבוצעת באמצעות הקישורים. אין קישור - אין גלילה, אבל הטקסט יוצג תמיד.
וזו עוד סיבה עיקרית ומהותית להשתמש כברירת מחדל דוקא ב'צורת הדף'.
[ולפתוח חלונית 'מפרשים' רק כשצריך לראות את כל המפרשים או לערוך בהם חיפוש].
@יום-חדש-מתחיל
...כיון שגם לאותם רבנים עצמם ישנם שירים/מאמרים/ספרים שאינם ראויים להעלאה על שולחן מלכים, ויש ספרים שכן.
כך שתיוג עפ"י שם הרב בלבד - אינו מדוייק עד לא נכון.
(הוא טען לי שגם בריה"ל עצמו ישנם כמה שירים שלא כ"כ לעניין/ראוי להביאם).
זה נכון מאוד.
ובמיוחד שחזקה על אותם שאספו את הדברים בסל אחד עם כל הני נכרים ורשעים ושוטים וחצופים ועזי פנים...
שגם מתוך דברי חכמי ישראל הם בחרו להביא את הדברים שמעניינים אותם.
ולכן לע"ד צריך זהירות גדולה מאוד, ובכל ספק צנועים מושכים את ידיהם.
א. בקביעת ברירת מחדל אישית - כדאי שהקביעה תהיה לא רק לספר מסויים אלא לכל הספרים מאותו סוג.
למשל - אם אני קובע ברירת מחדל [אישית ופרטית] לחומש בראשית - זה אמור להיות נכון גם בשאר החומשים.
וכך: נביאים, כתובים, משנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, רמב"ם.
ב. ספרים שיש עליהם מפרש יחיד, או קובץ 'הערות' -
ראוי שתהיה ברירת מחדל [בצורת הדף] שיופיע בתור מפרש שמאלי.
והמאור הגדול רבי יצחק מרדכי, והסלבודקה רבי יחיאל חיים, וחידושי הרי"ם רבי יוסף צבי, ורבי יעקב ישראל קמפינסקי...
ורבי חיים עוזר גרשוני...
והמשנה ברורה רבי חיים נאה...
הכותרות ב'קישורים' מקבלות את העיצוב שנבחר למפרשים וקישורים.
כדאי יותר כמו ב'מפרשים' שהכותרות נשארות בעיצוב הרגיל
ולע"ד כדאי גם בתוך הספרים עצמם באופן שונה משאר הטקסט.
במיוחד במפרשים וקישורים, שגם כאשר הם בכתב רש"י - הכותרות תהיינה בכתב מרובע רגיל [או כתב ייעודי לכותרות]
זה פחות יבלבל את העין.
ואני חוזר על הצעתי שהכותרות לא תהיינה שחורות אלא אפורות. זה הבדל עצום !
אני מכיר רב חשוב השהמסך שלו נכבה אוטומטית כל 15 שניות וכך כשהמסך מכובה הוא סוגר את החלונית באוצר החוכמה ....
אשרי כל ירא ה'. ואשרי ההולך בדרכיו...
אבל אשאל כתלמיד הדן לפני רבותיו:
[אלו שאלות ישנות שנו"נ בהם בבית מדרשנו מזה כעשרים שנה, עת שהבאתי לכולל לראשונה מחשב נייד עם התוכנה של אוצר הפוסקים ז"ל...]
הא ניחא כשהוא רוצה 'לסגור' ספר [קרי: חלונית], הוא מחכה לפעימה האוטומטית הבאה...
אבל כשהוא רוצה לדפדף ולעבור לעמוד הבא [או לגלול להמשך העמוד] - הרי גם אז השמות שהיו על המסך נעלמים...
ומצד המציאות הפיזיקלית - גם כשהוא גולל והשמות עדיין מופיעים - הם לא 'עברו' מקום אלא נעלמו מהחלק העליון של המסך ונוצרים מחדש בשטח הנוכחי... או דלמא יותר נכון לומר שמצד המציאות הדיגיטלית - גם כשהכל נשאר באותו מקום - באמת הוא מתחדש כל הזמן, כי בס"ה אלו אורות שמתחדשים תדיר.
וזו הסיבה העיקרית שלא עברתי להשתמש בדיו דיגיטלי.
הלוואי יימצא לזה ...
כל זה צריך שיקול דעת של ת"ח דסלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא...
אלא מאי? אולי כיוון שהנושא הוא כבוד השמות - הדברים נקבעים כפי מה שנתפס בעיני בני אדם [מה שנקרא במושגינו 'חוויית משתמש'].
וא"כ - נקודה למחשבה - אולי יהיה הבדל בין סגירת חלונית לבין מזעור שלה?
בכל אופן למעשה - צודק הר' @יום-חדש-מתחיל נ"י - צריך להשתדל ולהתאמץ לעשות מה שאפשר.זה עצמו גם כן מכלל כבוד השם ב"ה.