הטבלה הזאת (כרטיס "תצוגת הטקסט" בהגדרות → תצוגת ספרים) בנויה משני חלקים.
החלק העליון — מה מוצג בטקסט (5 שורות):
ניקוד — הצג / הסתר.
טעמי המקרא — הצג / הסתר / כמו הניקוד (הטעמים יתנהגו לפי מה שנבחר בשורת הניקוד באותו מקום).
סימני פיסוק — הצג / הסתר. ההסתרה מורידה , ; ! ? . : - – — וגרשיים/מרכאות, אבל משאירה נקודה או נקודתיים בסוף קטע, נקודה ונקודתיים בתוך סוגריים, וראשי תיבות בגרשיים (שמות מקוצרים לא נפגעים).
שם הוי"ה — ככתבו / יקוק / ה'.
ציוני המפרשים — אותיות הציון שבגוף הטקסט, כמו (א).
מה שנקבע כאן הוא ברירת המחדל לכל מקום בתוכנה.
החלק התחתון — "התאמות נוספות":
ארבע שורות הבחירה שם אינן הגדרות בפני עצמן; הן בוררות לאיזה מקרה ההגדרות יחולו:
ספרים: כל הספרים / תנ"ך
יעד: גוף הספר / מפרשים
תצוגה: רגילה / צורת הדף
ערוץ: תצוגה / העתקה / ייצוא והדפסה
בוחרים צירוף (למשל: תנ"ך · מפרשים · רגילה · תצוגה), ואז המתג "הגדרות נפרדות":
כבוי — הצירוף יורש ממה שמעליו; הכיתוב מתחת למתג מראה בדיוק ממי הוא יורש.
דלוק — נפתחות לצירוף הזה אותן חמש שורות, והן חלות רק עליו.
סדר הירושה: צורת הדף יורשת מהתצוגה הרגילה, המפרשים יורשים מגוף הספר, והעתקה/ייצוא יורשים מהתצוגה. שכבת תנ"ך גוברת על "כל הספרים".
בפועל זה אומר: מי שרוצה התנהגות אחידה — יגדיר רק את החלק העליון ולא ייגע בהמשך. מי שרוצה, למשל, ניקוד בתנ"ך אבל לא במפרשיו, או העתקה בלי ניקוד למרות שעל המסך הוא מוצג — יפתח את ההתאמות ויגדיר את הצירוף הרלוונטי בלבד.
הכפתור "איפוס כל ההתאמות הנוספות" מוחק את כל החריגות ומשאיר רק את ההגדרה הבסיסית.
שתי נקודות משלימות: אותו עורך בדיוק נפתח גם מסרגל הלחצנים שבתוך הספר, ואם מופעלת ההגדרה "שמירת התאמות לכל ספר בנפרד" (בכרטיס "הגדרות לפי ספר") — שינוי מהסרגל יישמר לאותו ספר בלבד ולא ישנה את ההגדרה הכללית.
(נבדק בגרסה 0.9.97)
