פורום אוצריא

אני כתבתי על הנושא באורך במבוא לספר שאמור להתפרסם בעתיד הקרוב (אני מקווה...) כל הזיהוי של הספרים החיצונים עם הטקסטים המדוברים בפרק חלק דמסכת סנהדרין הוא הבל ורעות רוח של חוקרים שלא הואילו לכוף ראשם לפרשנות המקובלת של גדולי הראשונים, כל הראשונים הסכימו כי מדובר על ספרי מינים כלומר ספרי האוננגליון (הברית החדשה הנוצרית) ו/או על ספרי אריסטו ושאר חבריו ובשום אופן לא לספרים אלו, ספרים אלו שמשום מה מכונים כיום 'הספרים החיצונים' כלל אינם 'חיצוניים' ואדרבה רבותינו הראשונים השתמשו בהם לא פעם ולא פעמיים ספר חכמת שלמה מוזכר ומצוטט ממנו על ידי הרמב"ן בדרשות ובהקדמה לפירוש התורה פעמיים לפחות ועיין הסכמתו הנלהבת של רבינו הנודע ביהודה לתרגום חכמת שלמה שנעשה ע"י נה"ו (הודפס בהקדמת ספרו יין לבנון דפו"ר ברלין תקל"ה זמין בהיבור בוקס ובאתר הספה"ל) ועוד יש להרחיב על כך והמעוניין יפתח מפרשי האוצר וכן כל המפרשים בבר-אילן על הדף ועיניו תחזינה מישרים דברי רבותינו הראשונים, (הדברים אמורים בנוגע לכלל הספרים מלבד ספר היובלים וחזיונות הסביליות שטעונים עיון, אם כי לגבי היובלים עיין מאמריו של א' אפשטיין אודות מדרש תדשא, וכן ספר בן סירא, אם כי עיין דברי רס"ג בספר הגלוי וכלל נראה כי רבותינו ס"ל כי לא נפסקו דברי רב יוסף להלכה וכן משמע קצת ריהטא דסוגייא בסנהדרין ואכמ"ל בעניין שצריך מאמר לעצמו), זאת מלבד מה שרבינו משה הדרשן המצוטט רבות על ידי רש"י השתמש בבראשית רבתי פעמים רבות בספרים אלו ובחיבור השלם אף העתיק כמה מהם בשלימות (עיין ספר טוביה הנדפס על ידי אברהם נויבאואר (קישור להברו-בוקס: https://hebrewbooks.org/38992)

כאמור כאן https://otzaria.org/forum/topic/340/הצעת-ייעול-בקשת-ספרים-מבעלי-זכויות-יוצרים/110?_=1778171055195 לפני תקופה התקבלו מאת הרב יוסף פרץ שליט"א מפנמה ספרים רבים של חכמי מרוקו שהוהדרו על ידו, הספרים התקבלו בקבצי וורד ויש צורך לערוך אותם, להפריד מהם את ההערות וליצור קבצי קישור
חובה לערוך אך ורק בהתאם לכללים של הרב @יום-חדש-מתחיל כדלהלן, וספרים שלא יערכו בהתאם לא יתקבלו בשופ"א!!!
יש להוריד את 'עורך מנחם' בגרסה המעודכנת ולפעול לפי ההוראות כאן:
https://otzaria.org/forum/topic/740/מדריך-איך-לערוך-ספרי-טקסט-של-אוצריא-בתוכנת-וורד
להוריד את מקשר ההערות כאן: https://otzaria.github.io/Link-Notes/ ולהכין תיקייה לכל חיבור הכוללת 1) קובץ טקסט של הספר אחרי ההמרה של 'עורך מנחם' 2) קובץ טקסט של ההערות בנפרד 3) קובץ הקישור להערות
מי שמעוניין לעזור אשמח שיפנה אלי כאן או בצ'אט או דרך האימייל (גלוי בפרופיל) ויאמר כמה ספרים הוא מעוניין לקחת
יש לשים לב כי כמה מהספרים כוללים תתי קטגוריות לחלקים שונים בתורה (כמו: תנ"ך, ש"ס, דרושים, קבלה ועוד) וכדאי לפרקם כדי שקטלוגם באוצריא יהיה מדויק יותר ויביא לתועלת רבה יותר

@יום-חדש-מתחיל כתב:

התשובה שקיבלתי בספוילר

מנוולים, כמה בוז ניכר בתשובה שלהם 'חוכמת ההמונים'. אוכלי חינם טפילים וכו'

צריך להגיש תביעה ייצוגית, יש פה עו"ד?
נמאס לי מהבעלות שהם (ועוד מוסדות אקדמאים שממומנים במלואם על ידי משלם המיסים שהוציאו מהדורות מעולות של ספרים לפני עשרות שנים) לא נותנים להשתמש בזה לציבור

א. הספר 'בתי מדרשות' (מדרש/אגדה/בתי מדרשות) מחולק במקורו לשני כרכים, באוצריא מקורו במאגר 'ובלכתך בדרך' שם חולק בצורה לא נוחה, כך שבתיקייה נמצאים שני החלקים שפורקו לכותרים נפרדים, כל כותר נושא את מספר הכרך המקורי ואחריו את שם המדרש כמו 'בתי מדרשות חלק א - ברייתא דמעשה מרכבה' וכן הלאה, מה שמקשה למצוא בקלות את החיבור המבוקש (כוונתי כשנמצאים בתיקייה, כשמחפשים בספריה האיתור מוצא את זה מיד).

ב. מלבד זאת משום מה חלק נוסף נמצא כספר בפני עצמו תחת השם 'בתי מדרשות -מדרשים קצרים' (מדרש/אגדה/בתי מדרשות -מדרשים קצרים) ובו כלולים כותרים נוספים שנלקחו מבתי מדרשות, ונמצאים כספר בפני עצמו, מה שהופך את האיתור לבלתי אפשרי כלל ויוצר בלבול מאחר והמשתמש חושב שנמצא לפניו ספר בתי מדרשות במלואו בתיקייה הנזכרת בסעיף א.

הצעתי היא לחלק את 'בתי מדרשות' לשתי תתי תיקיות, תיקייה אחת לכל חלק, וכן לפרק את הקובץ 'בתי מדרשות -מדרשים קצרים' כל מדרש ככותר נפרד ולשבץ כל אחד במקומו.

@יום-חדש-מתחיל אני מתנדב לעשות זאת אם צריך

ori-bensimon כתב:

אוצר הגאונים:
כרך א= https://hebrewbooks.org/38274
כרך ב = https://beta.hebrewbooks.org/38273
כרך ג= https://beta.hebrewbooks.org/38272
כרך ד = https://beta.hebrewbooks.org/38269
כרך ה= https://beta.hebrewbooks.org/38277
כרך ו = https://beta.hebrewbooks.org/38276
כרך ז = https://beta.hebrewbooks.org/38268
כרך יג = https://beta.hebrewbooks.org/40753
כרכים ח-יא יצאו ע''י מוסד הרב קוק ואינם בהיברובוקס, כרכים נוספים יצאו על ידי מכונים בשנים האחרונות

לכל עורכי הקובץ עבור דיקטה! נא לא להכניס את 'אוצר הגאונים' כבר נוצר שיתוף פעולה עם דיקטה עבור ספרים אלו והעבודה עליהם התחילה בשבועות האחרונים, הם לא יכולים לעבוד עליהם אוטומטית לגמרי בגלל חלוקה לטורים באמצע עמוד וסיבות נוספות ולפיכך העבודה נעשית על-ידי עורכים שקיבלו הרשאת גישה מדיקטה לכלי שלהם.

תולדות ישו נמצא בעשרות ומאות כתבי יד מצו"ב חלק מרבותינו שראו אותו והשתמשו בו:
רש"י: בעין יעקב דפו"ר "כתב ולשון של רומי'ים מאומה אחרת בא להם, אחרי'ם תקנו להם כל ספרי טעותם יוחנן פאולוס פיטרו'ס והם יהודים היו. לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים הם שנו ועמקו הלשון, ועשו להם הבל לחשבה בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל, ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק, מתרמיתי ישו עשו עצמם כאלו הם עמו בקדישות וצוו עליהם, הכל כמפורש בספר תליית ישו ע"כ פרש"י". ע"כ. וכפי הנראה שנוסח אשר לפנינו בש"ס היא שיבוש מאימת הצנזורא, השם 'תליית ישו' הוא אחד מהשמות שנקרא בהם החיבור בכתבי היד.
רבינו אפרים בן רבינו שמשון מבעלי התוספות : וז"ל ''וכי יהיה באיש חטא משפט מות. זה ישו הנוצרי: משפט מות. שתי מיתות סקילה ותליה, כי כל הנסקלין נתלין : באיש חטא משפט מות. בגי'מטריא ישו המכשף: אתו על עץ לא. בגי'מטריא בקלח של כרוב: כי קבור תקברנו שתי קברות, רמז שלא נשאר בקבורתו כמו שמצינו בתולדות ישו" כו'. עכ"ל.
רבינו אפרים ברבי יעקב מבונא מבעלי התוספות : וז"ל "וממזר שנולד בממזרות כמפור'ש בתולדה דישו" כו'. עכ"ל.
רשב"ם, רבינו יעקב מוינה , ורבינו חיים פלטיאל : "וזה אינו שהרי ישו היה בימי הילני המלכה כדאיתא בתולד'ות ישו" כו'. ע"כ.
רבי שם טוב אבן שפרוט : וז"ל "הנה תמצאו אצלם ספרים רבים מספרים עליהם כו' כמו הספר שחברו במעשה של ישו הנוצרי ושהיה בזמן הלנית המלכה, וכן בספר שחברו בלשון ירושלמי בעובדא דישו בר פנדרא הוא האומר שהיה בימי תברינוס קיסר" כו'. עכ"ל. (כוונתו 'בלשון ירושלמי' לנוסח הארמי הנמצא בכמה קטעי גניזה)
רבי אברהם כלפון (האבר"ך) : בספרו 'מעשה צדיקים' מביא נוסחא אחת של תולדות ישו (סי' צו, עמ' קע-קפז).
רבינו החתם סופר: העתיק המעשה מנוסחת יאהן יאקאב הולדריכוס, כמובא אצל ר' שלמה שיק בספר 'תקנות ותפלות' בטעם תענית ט' טבת אשר שלח לו גאב"ד בערגסאס וז"ל "בקונטרס אשר העתיק זקני ח"ס זצ"ל מעשה הנוצרי ושם נאמר בט' טבת מת ר' שמעון הקלפוס דוד הנוצרי כו' והקונטרס הנ"ל העתיק זקני זצ"ל מספר נוצרי אחד בשמו יאהן יאקאב האלטריקא, וההוא חותם אלה דברי ר' יוחנן ב"ז בירושלים". עכ"ל. כמו כן כתב על חיבור זה הערות וביאורים ונדפס בקובץ 'ירושתנו' . עוד הובא בקובץ 'ירושתנו' מכתב מאת הרב יו"ט ליפמן ראקוו מלונדון הבירה וז"ל "הנני מעתיק בזה מפנקס כת"י של הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל, המונח באוצרו של הרב זאב הלוי פלדמאן שליט"א רב ק"ק תורה עץ חיים פה לונדון: 'שמעתי מיליד פ"ב הב' ר' משה פריידער שהי' משמש בבית הכ"ס ושבט סופר הוא ראה כתי"ק של ח"ס מעשה של אותו איש עם כמה הגהות מח"ס, ותחילה הג"ה של ח"ס כ' שנפשו חשבה לדעת מי הוא המחבר המעשה, ולבסוף כ' הח"ס אלה דברי ר' יוחנן בן זכאי בירושלים'". עכ"ל. (הגהות החת"ס על חיבור זה נדפסו בקובץ 'ירושתנו' ב [מצו"ב: 67044285-2942-4a22-b510-c28fb06ddc8a-הערות החת''ס.pdf]).
רבי יוסף בכ"ר יוסף : "מעשה יש"ו ראיתיו בכ"י באורך". ע"כ.
מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל: בהגהותיו לספר אוצר-מדרשים הניח החיבור כולו כמו שהוא ומחק רוב דברי המבוא של אייזנשטיין המפקפקים במקוריותו וסמכותו של החיבור.
עולת יצחק : "וכן מצאתי בקונטריס כת"י של מעשה ישו הנצרי שר"י שהיה ממזר ובן הנדה כידוע, שכשהלכה לכבס טליתה ועדיין לא טהרתי בא עליה אדם אחד שלא הכירתו ונתעברה באותו האיש. [אומנם בנוסחאות אחרות ממעשה זה איתא בעניין אחר, כגון שהיה בחופתה ובא עליה שושבינה וכו']" כו'. עכ"ל.
ובחלקו קיים כבר באוצריא באוצר מדרשים תחת השם 'אגדתא דשמעון כיפא'.
הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).
התוספות למגילת אסתר נמצאות בחלקן בתרגום שני לאסתר וביוסיפון ועוד וכן קיים תרגום שלהן על ידי ר' יעקב בן מכיר (נדפס בבית המדרש לילינק כמדומני) ובתרגום ארמי מזמן הגאונים בבתי מדרשות לרש"א וורטההיימר (חלק א) ואוצר מדרשים בערך מדרשים לאסתר (שני האחרונים, ר"ל בתי מדרשות ואוצר מדרשים, קיימים באוצריא כנודע...)

לעורכי האקסל עבור דיקטה! נא לא לרשום גם את 'תרגום ירושלמי כת"י פאריס' (שמו בהיברו בוקס 'תוספות וחילופין לתרגום ירושלמי' או משהו דומה) בשבוע הקרוב יעלה לאוצריא בעהי"ת הספר השלם (עם הוספות רבות שהושמטו במהדורה הנ"ל משום מה) מגוף כתה"י
עריכה: הושלם ונמסר לאחראים

@אביעד בתהליכים מולם עבור מו"נ, וכולי האי ואולי, הם מאד חוששים שהחומר יתפזר (וכן, גם אני יודע שהוא מופיע באתר וכל ילד בן 12 יכול להוריד לבד, אבל זה מה שהם אמרו, בכל מקרה הם שוקלים את זה, לא שמעתי מהם כבר כמה שבועות, אנסה להתקשר למנהלת שם שוב נראה מה בפיה)

@אלי-ויל כתב:

@shmuel זה נראה בעצם שהם לא אוהבים שמישהו אחר ירויח על עמלם, ושהם רוצים קרדיט.
כך שלכאו' הם יסכימו כמו שכתב @ori-bensimon

הגשתי להם פנייה, נקווה שיצא מזה משהו בעז"ה

@חנניה לא הבנת אותי, את ההגה מכתב היד אני יעשה בכל מקרה, השאלה אם יש מישהו שמוכן לעשות את העתקת המהדורה המודפסת, באם יהיה לי ביד את החומר מוקלד אוכל להגיה אותו מכתב היד תוך שבוע פחות או יותר ולהעלות אותו

בעקבות הנושא הזה: https://otzaria.org/forum/topic/668/הצעת-ייעול-שילוב-פרויקט-הכי-גרסינן-באוצריא
ואחר שהתברר בו שבניגוד לחלק מהמשתמשים, המנהלים לא מתלהבים מהרעיון ולא רואים בו דבר שיביא תועלת כללית.
הצלחתי להגיע להסדר עם אחד המפתחים שיוכל להכניס את השינויי נוסחאות מפרויקט הכי גרסינן כתוסף לתוכנת אוצריא.
עם זאת, היות והמפתח הנ״ל אינו רואה בזה צורך לכלל המשתמשים (דבר שאני אישית ועוד חלוקים עליו) הפיתוח לא ייעשה בהתנדבות אלא בתשלום.

אשמח ממי שיוכל לסייע לי בגיוס הסכום הנדרש.

או לחילופין כדאי שמי שכן רואה בזה עניין נעלה, יכתוב זאת בתגובה כאן, כך שאולי המנהלים ישנו את דעתם לו במעט ועלות התכנות תוזל.

מי שרוצה להבין פחות או יותר את הרעיון שיסתכל כאן https://bavli.onrender.com בשינויי נוסחאות למטה אם כי מן הסתם זה יבוצע בצורה מעט שונה.

נ.ב. במידה והפרויקט יצלח ייתכן ובהמשך נתקדם להכנסת שינויי נוסחאות לכלל ספרות חז״ל והגאונים.

כמדומני שספרי הPDF לא נמצאים במסד הנתונים אלא בתיקייה נפרדת שנקראת 'תלמוד בבלי', יתכן ואני טועה

@eli8565 כתב:

פשוט לעשות לו את צורת הדף המקורית

מה זה מקורית? ווארשה? מוסד הרב קוק? זכרון?
ואם מישהו אחד זוכר שיש ריטב"א מעניין בסוף העמוד בקוק ואחד זוכר שיש בזכרון?

@דאנציג לא זכיתי להבין כוונתו 'מדאי מחקריים' ועל איזה חוקרים מדבר, כי לזכרוני לא ציטטתי שום דבר מהחוקרים (שאגב דעתם בדרך כלל בדיוק להיפך ואם ב'חכמת שלמה' עסקינן אזי לועגים בזה לדברי הרמב"ן כי ייחוסו לשלמה המלך ע"ה, עפרא לפומייהו).

@מישהו-1 מקורו במהדורה שהעליתי הוא בכ"י קאופמן של המשנה, כה"י נכתב בסביבות המאה ה-11 או ה-12, יש מקבילות לטקסט בספרות חז"ל ובקטע גניזה (תוכל לראותו כאן https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990051150710205171/NLI#$FL164512401)
לגבי השאלה מאיזה דור הוא, כאמור כה"י הינו מסביבות המאות 11-12 כך שלא תאוחר עריכתה לזמן זה, וכפי הנראה כמו שאר המסכתות הקטנות מדובר בדברי חז"ל שנערכו למסכת בתקופת הגאונים, מבוא למסכת זו תוכל למצוא במהדורת היגר (באוצה"ח https://tablet.otzar.org/#/b/200022/p/1/t/1776602434251/fs/0/start/0/end/0/c/1776602463617)
מקבילות קיימות ביבמות ועוד ולא היה לי זמן לערוך אותן, אולי בהמשך ואולי מישהו אחר יתכבד ויעשה זאת
כל טוב

אוצר הגאונים:
כרך א= https://hebrewbooks.org/38274
כרך ב = https://beta.hebrewbooks.org/38273
כרך ג= https://beta.hebrewbooks.org/38272
כרך ד = https://beta.hebrewbooks.org/38269
כרך ה= https://beta.hebrewbooks.org/38277
כרך ו = https://beta.hebrewbooks.org/38276
כרך ז = https://beta.hebrewbooks.org/38268
כרך יג = https://beta.hebrewbooks.org/40753
כרכים ח-יא יצאו ע''י מוסד הרב קוק ואינם בהיברובוקס, כרכים נוספים יצאו על ידי מכונים בשנים האחרונות

@יהודה-זקש מה שיש באוצה"ח שאין עליו זכויות יוצרים זה רק קובץ אחד (ראה כאן: https://tablet.otzar.org/#/b/665985/p/1/t/1781818979545/fs/0/start/0/end/0/c) וקיים בספה"ל שמהם נלקחה הסריקה שבאוצה"ח (ראה כאן: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017640090205171/NLI) והוא לא כולל את המהדורה המוכרת (השחורה) אלא רק חלק ממה שיש בכרך ראשון של המהדורה השחורה, מה שכן, חלק משני הכרכים אינו מכתבי-יד אלא ליקוט ממה שנדפס בכתבי עת שונים וניתן להשתמש ברשימה הביבליוגרפית ולעשות בדיוק את אותה עבודה בלי להסתבך עם זכויות יוצרים ואולי על הדרך לתקן כמה טעויות שיתכן שנפלו בהעתקה

@הספריה-התורנית כתב:

אם כן אולי תפנה אליו הוא יוכל לומר לך אם מקבילי יאשר ואיך לדבר איתו.

שולח לו
עריכה: שלחתי

תורה שלמה להרמ"מ כשר, יש את כל הכרכים בהיברו בוקס מצו"ב הקישור https://hebrewbooks.org/home.aspx