בירור | יש ספרים חשובים שהייתם רוצים שייכנסו לאוצריא?
-
@הבל-הבלים איזה מכון?
@ori-bensimon
אם מדובר במכון כלשהו, ולא ביוצר פרטי? -
@ori-bensimon
אם מדובר במכון כלשהו, ולא ביוצר פרטי?@הבל-הבלים בזמנו ביררתי, וזה קצת יותר מורכב, עקרונית אין למכון או לכל גוף אחר הבדל בעניין כי זה זה נגזר מזכויות היוצר שעבר תחת המכון ובזה עקרונית לא אמור להיות הבדל (מלבד יצירות שנעשו על ידי מדינתם שזה מוגבל ל50 שנה מזמן היצירה ולא ממות המחבר) אבל זה עלול להשתנות בין מקרה שאדם הכין מהדורה ומכר אותה למכון שאז הזכויות הם כמו יצירה שפורסמה על-ידי אדם פרטי, אבל אם הוא היה מועסק היצירה מוגדרת תחת בעלות של המכון ובמקרה כזה לא עלה בידי להבין מתי פוקעת הגנת הזכויות, אנסה לברר זאת שוב.
-
באתר הפורומים המשפטיים (https://www.lawforums.co.il/question/235376/) נטען כי אין הבדל, אבל אין לי מושג על מה הוא מסתמך, מי שכתב את זה הוא עו"ד כך שהוא אמור לדעת יותר טוב (ממני לפחות...) ויש בזה הגיון, אבל אני לא לוקח אחריות,
חושבני כי כדאי לבקש חו"ד מפורטת מעו"ד העוסק בתחום לכל הפרטים השונים הנוגעים לאוצריא קדישא, כי ישנן כמה וכמה קולות בעמותות ופרויקטים שאינם מסחריים ונועדו לתועלת הציבור.
כמו כן, פרויקט בן-יהודה צברו הרבה נסיון בזה ויתכן שיש להם ידיעות שיוכלו לעזור -
באתר הפורומים המשפטיים (https://www.lawforums.co.il/question/235376/) נטען כי אין הבדל, אבל אין לי מושג על מה הוא מסתמך, מי שכתב את זה הוא עו"ד כך שהוא אמור לדעת יותר טוב (ממני לפחות...) ויש בזה הגיון, אבל אני לא לוקח אחריות,
חושבני כי כדאי לבקש חו"ד מפורטת מעו"ד העוסק בתחום לכל הפרטים השונים הנוגעים לאוצריא קדישא, כי ישנן כמה וכמה קולות בעמותות ופרויקטים שאינם מסחריים ונועדו לתועלת הציבור.
כמו כן, פרויקט בן-יהודה צברו הרבה נסיון בזה ויתכן שיש להם ידיעות שיוכלו לעזור@ori-bensimon בחוק כתוב מפורש:
- לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
כל עוד ובספר המודפס לא כתוב מי המהדיר, סופרים ממועד פרסומה.
אלא אם כתוב בספר מי עבד על ההדרה - שאז סופרים ממנו.במקרה זה כתוב:
(אגב, לפי הבנתי מהנכתב בהקדמה, הם נצמדו באופן קבוע לכתב יד ספציפי, ותיקונים על פי הכתבים האחרים נעשו בסוגריים.
אם כך - לכא' על כל מה שלא בסוגריים אין להם זכויות יוצרים ע"פ החוק, ויל"ע) -
@ori-bensimon בחוק כתוב מפורש:
- לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
כל עוד ובספר המודפס לא כתוב מי המהדיר, סופרים ממועד פרסומה.
אלא אם כתוב בספר מי עבד על ההדרה - שאז סופרים ממנו.במקרה זה כתוב:
(אגב, לפי הבנתי מהנכתב בהקדמה, הם נצמדו באופן קבוע לכתב יד ספציפי, ותיקונים על פי הכתבים האחרים נעשו בסוגריים.
אם כך - לכא' על כל מה שלא בסוגריים אין להם זכויות יוצרים ע"פ החוק, ויל"ע)@ori-bensimon בחוק כתוב מפורש:
לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
כל עוד ובספר המודפס לא כתוב מי המהדיר, סופרים ממועד פרסומה.
אלא אם כתוב בספר מי עבד על ההדרה - שאז סופרים ממנו.במקרה זה כתוב:
(אגב, לפי הבנתי מהנכתב בהקדמה, הם נצמדו באופן קבוע לכתב יד ספציפי, ותיקונים על פי הכתבים האחרים נעשו בסוגריים.
אם כך - לכא' על כל מה שלא בסוגריים אין להם זכויות יוצרים ע"פ החוק, ויל"ע)במחילה, הסעיף הזה מתייחס למקרה שלא ידועה זהות היוצר, ומשכך לא הבנתי מה עניין סעיף זה לכאן, מלבד זאת במקרה של מכון כמדומני שזה כן נקרא שזהות היוצר ידועה אבל אינני בטוח לגבי זה
במידה והם אכן נצמדו לכתב-יד אחד, אם כן כדאי לבדוק מהו כתב היד ובמידה ואינו כתב-יד קשה אזי יהיה כדאי לחלץ את הטקסט מסריקת הספר ולהגיה אותו ישירות מכתב היד
לגבי מה שכתבת שעל מה שלא בסוגריים אין זכויות יוצרים, בפשטות אתה צודק וכך אמר לי בעבר אחד מהספרנים בספרייה הלאומית, אבל צריך לברר זאת
-
@ori-bensimon בחוק כתוב מפורש:
לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
כל עוד ובספר המודפס לא כתוב מי המהדיר, סופרים ממועד פרסומה.
אלא אם כתוב בספר מי עבד על ההדרה - שאז סופרים ממנו.במקרה זה כתוב:
(אגב, לפי הבנתי מהנכתב בהקדמה, הם נצמדו באופן קבוע לכתב יד ספציפי, ותיקונים על פי הכתבים האחרים נעשו בסוגריים.
אם כך - לכא' על כל מה שלא בסוגריים אין להם זכויות יוצרים ע"פ החוק, ויל"ע)במחילה, הסעיף הזה מתייחס למקרה שלא ידועה זהות היוצר, ומשכך לא הבנתי מה עניין סעיף זה לכאן, מלבד זאת במקרה של מכון כמדומני שזה כן נקרא שזהות היוצר ידועה אבל אינני בטוח לגבי זה
במידה והם אכן נצמדו לכתב-יד אחד, אם כן כדאי לבדוק מהו כתב היד ובמידה ואינו כתב-יד קשה אזי יהיה כדאי לחלץ את הטקסט מסריקת הספר ולהגיה אותו ישירות מכתב היד
לגבי מה שכתבת שעל מה שלא בסוגריים אין זכויות יוצרים, בפשטות אתה צודק וכך אמר לי בעבר אחד מהספרנים בספרייה הלאומית, אבל צריך לברר זאת
-
אם כן כדאי לבדוק מהו כתב היד ובמידה ואינו כתב-יד קשה אזי יהיה כדאי לחלץ את הטקסט מסריקת הספר ולהגיה אותו ישירות מכתב היד
כתב יד שלא קשה?
-
@ori-bensimon בחוק כתוב מפורש:
לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
כל עוד ובספר המודפס לא כתוב מי המהדיר, סופרים ממועד פרסומה.
אלא אם כתוב בספר מי עבד על ההדרה - שאז סופרים ממנו.במקרה זה כתוב:
(אגב, לפי הבנתי מהנכתב בהקדמה, הם נצמדו באופן קבוע לכתב יד ספציפי, ותיקונים על פי הכתבים האחרים נעשו בסוגריים.
אם כך - לכא' על כל מה שלא בסוגריים אין להם זכויות יוצרים ע"פ החוק, ויל"ע)במחילה, הסעיף הזה מתייחס למקרה שלא ידועה זהות היוצר, ומשכך לא הבנתי מה עניין סעיף זה לכאן, מלבד זאת במקרה של מכון כמדומני שזה כן נקרא שזהות היוצר ידועה אבל אינני בטוח לגבי זה
במידה והם אכן נצמדו לכתב-יד אחד, אם כן כדאי לבדוק מהו כתב היד ובמידה ואינו כתב-יד קשה אזי יהיה כדאי לחלץ את הטקסט מסריקת הספר ולהגיה אותו ישירות מכתב היד
לגבי מה שכתבת שעל מה שלא בסוגריים אין זכויות יוצרים, בפשטות אתה צודק וכך אמר לי בעבר אחד מהספרנים בספרייה הלאומית, אבל צריך לברר זאת
במחילה, הסעיף הזה מתייחס למקרה שלא ידועה זהות היוצר, ומשכך לא הבנתי מה עניין סעיף זה לכאן, מלבד זאת במקרה של מכון כמדומני שזה כן נקרא שזהות היוצר ידועה אבל אינני בטוח לגבי זה
נכון, ו'מכון' כאשר לא יודע מי היוצר בפועל - זה יהיה הסעיף התקף.
עיין בקישור שאתה עצמך קישרת... -
במחילה, הסעיף הזה מתייחס למקרה שלא ידועה זהות היוצר, ומשכך לא הבנתי מה עניין סעיף זה לכאן, מלבד זאת במקרה של מכון כמדומני שזה כן נקרא שזהות היוצר ידועה אבל אינני בטוח לגבי זה
נכון, ו'מכון' כאשר לא יודע מי היוצר בפועל - זה יהיה הסעיף התקף.
עיין בקישור שאתה עצמך קישרת...נכון, ו'מכון' כאשר לא יודע מי היוצר בפועל - זה יהיה הסעיף התקף.
עיין בקישור שאתה עצמך קישרת...חולק עליך בתוקף, אני ממש לא חושב שהוא מתכוון לומר שבמקרה של חברה זה גרוע יותר מיוצר פרטי, מה שהוא אומר זה שדין חברה כדין אדם פרטי ומשכך אם ידוע היוצר הזכויות תקפות עד 70 שנה מיום מותו ואם לא אזי מפרסום היצירה, אבל כל כמה שאתה יודע מי הוא המפרסם גם אם אינך יודע מי האיש הפרטי שעבד על זה (כמו בהרבה מאד מפרסומי המכונים וההוצאות לאור השונים) לא תהיה פקיעה 70 שנה אחרי הפרסום אלא ממות הבעלים וכדו' (במידה ואינה חברה בע"מ מה שאינו קיים בהרבה מכונים חרדיים למיטב ידיעתי),
בכל אופן הידע שלי בנושא מסתכם בלקרוא את החוק ולא יותר מזה -
נכון, ו'מכון' כאשר לא יודע מי היוצר בפועל - זה יהיה הסעיף התקף.
עיין בקישור שאתה עצמך קישרת...חולק עליך בתוקף, אני ממש לא חושב שהוא מתכוון לומר שבמקרה של חברה זה גרוע יותר מיוצר פרטי, מה שהוא אומר זה שדין חברה כדין אדם פרטי ומשכך אם ידוע היוצר הזכויות תקפות עד 70 שנה מיום מותו ואם לא אזי מפרסום היצירה, אבל כל כמה שאתה יודע מי הוא המפרסם גם אם אינך יודע מי האיש הפרטי שעבד על זה (כמו בהרבה מאד מפרסומי המכונים וההוצאות לאור השונים) לא תהיה פקיעה 70 שנה אחרי הפרסום אלא ממות הבעלים וכדו' (במידה ואינה חברה בע"מ מה שאינו קיים בהרבה מכונים חרדיים למיטב ידיעתי),
בכל אופן הידע שלי בנושא מסתכם בלקרוא את החוק ולא יותר מזה@ori-bensimon הוא כותב שגם בחברה - מתייחסים בפועל למי שיצר, רק הזכות תהיה שייכת לחברה.
וברגע שהיוצר ימות - יספרו 70 שנה. -
והאם זה בלתי אפשרי להשיג אותו?
לא הצלחנו - אתה מוזמן בחום!
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010967580205171/NLI
@מיכאלוש רבינו, לא רלוונטי לגבי שימוש בטקסט עצמו רק לגבי שימוש בקובץ של הספר (כלומר הPDF שהוא סריקה של מהדורת דפוס) הוא הדין לגבי כל כתב יד שמופיע בספרייה כל מה שדורש אישור זה רק לגבי שימוש בתמונות לא לשימוש בטקסט כך נאמר לי כמה וכמה פעמים ממנהלי מחלקת כתבי יד בספרייה ומהספרנים הבכירים בספרייה וכן הנוהל בספריות קמברידג' אוקספורוד וJTS (ביהמ"ל ניו-יורק),
ובאופן עקרוני כך הדין לגבי כל סריקות אוצר החכמה אין להם שום בעלות על הטקסט שבספר אלא על שימוש בסריקה עצמה, כך שאם תעלה לאתר העריכה את הסריקה עצמה תהיה בבעיה אבל אם תשתמש בסריקה כדי לחלץ טקסט אין שום בעיה בכך (כמובן במידה ועל יצירת הספר גופו כבר אין זכויות יוצרים) כי הבעלות על התוכן אינה ברשותם -
@מיכאלוש רבינו, לא רלוונטי לגבי שימוש בטקסט עצמו רק לגבי שימוש בקובץ של הספר (כלומר הPDF שהוא סריקה של מהדורת דפוס) הוא הדין לגבי כל כתב יד שמופיע בספרייה כל מה שדורש אישור זה רק לגבי שימוש בתמונות לא לשימוש בטקסט כך נאמר לי כמה וכמה פעמים ממנהלי מחלקת כתבי יד בספרייה ומהספרנים הבכירים בספרייה וכן הנוהל בספריות קמברידג' אוקספורוד וJTS (ביהמ"ל ניו-יורק),
ובאופן עקרוני כך הדין לגבי כל סריקות אוצר החכמה אין להם שום בעלות על הטקסט שבספר אלא על שימוש בסריקה עצמה, כך שאם תעלה לאתר העריכה את הסריקה עצמה תהיה בבעיה אבל אם תשתמש בסריקה כדי לחלץ טקסט אין שום בעיה בכך (כמובן במידה ועל יצירת הספר גופו כבר אין זכויות יוצרים) כי הבעלות על התוכן אינה ברשותם@ori-bensimon לא הבנתי
הוא מביא קובץ דפוס, שהספריה מתירה שימוש בו.
מה באת לטעון?
שאסור? שמותר? -
@ori-bensimon לא הבנתי
הוא מביא קובץ דפוס, שהספריה מתירה שימוש בו.
מה באת לטעון?
שאסור? שמותר?@צדיק-וטוב-לו הבנתי, ובמחשבה שניה יתכן שטעיתי בהבנתי, שהוא רוצה לומר שהשימוש המותר הוא רק בחלק מהספר ולא בכולו, רצוני לומר שאין שום הגבלה על שימוש בטקסט כל עוד שלא מעלים את הPDF עצמו, (ומן הסתם שהוא הדין אם לא מעלים לנצח אלא לזמן מוגבל ואח"כ מוחקים - לצורך אתר העריכה - אבל זה צריך בירור).
-
@צדיק-וטוב-לו הבנתי, ובמחשבה שניה יתכן שטעיתי בהבנתי, שהוא רוצה לומר שהשימוש המותר הוא רק בחלק מהספר ולא בכולו, רצוני לומר שאין שום הגבלה על שימוש בטקסט כל עוד שלא מעלים את הPDF עצמו, (ומן הסתם שהוא הדין אם לא מעלים לנצח אלא לזמן מוגבל ואח"כ מוחקים - לצורך אתר העריכה - אבל זה צריך בירור).
@ori-bensimon להבנתי הוא התכוון שלכה"פ בחלק מותר.
אגב, יש שם סתירה בין סעיף לסעיף.
בכל מקרה, אפשר לעשות שימוש בחלק, פרק אחד נוותר.
(ואז מישהו יעשה אותו לבד בבית, וד"ב)
עריכה:
כעת רואה שזה ריטב"א על לא מעט מסכתות, כך שבבא מציעא עצמו זה כבר 'חלק' בלבד. -
חסר שערי שבועות המיוחס לרי"ף https://hebrewbooks.org/24545
-
@ori-bensimon להבנתי הוא התכוון שלכה"פ בחלק מותר.
אגב, יש שם סתירה בין סעיף לסעיף.
בכל מקרה, אפשר לעשות שימוש בחלק, פרק אחד נוותר.
(ואז מישהו יעשה אותו לבד בבית, וד"ב)
עריכה:
כעת רואה שזה ריטב"א על לא מעט מסכתות, כך שבבא מציעא עצמו זה כבר 'חלק' בלבד.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות