עדכון | הצלחה בהקלדת הספרים
-
צריך לזכור ש"ישו" אינו שמו של האיש, אלא שיבוש ששיבשו היהודים את שמו, כדי שלא להזכיר שם הרשע ולחברו עם ר"ת דיש"ו.
אמנם, @ori-bensimon מותר גם להיות חכם: אתה מעלה ספרים ששמם, איך לומר,(ואולי גם עדיף לשנות את שמו למשהו פחות מבחיל, אשמח מאוד)
כל מילה זהב...
מותר לשנות את השם למשהו כמו "ספר לבדיקה"
כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.
הלא כן? -
צריך לזכור ש"ישו" אינו שמו של האיש, אלא שיבוש ששיבשו היהודים את שמו, כדי שלא להזכיר שם הרשע ולחברו עם ר"ת דיש"ו.
אמנם, @ori-bensimon מותר גם להיות חכם: אתה מעלה ספרים ששמם, איך לומר,(ואולי גם עדיף לשנות את שמו למשהו פחות מבחיל, אשמח מאוד)
כל מילה זהב...
מותר לשנות את השם למשהו כמו "ספר לבדיקה"
כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.
הלא כן?מותר לשנות את השם למשהו...
כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.כל מילה זהב...
והייתי מציע לשנות גם את שמות הספרים האחרים
חכמת שלמה - ל'חכמתא רבתא דשלמה'
ומשהו אחר במקום 'תוספת למגילת אסתר' ...
[בצורה שעדיין יהיה אפשר למצוא אותם אבל לא שיֵראה כאילו ספר נורמלי] -
שים לב: אני לא שולל העלאה. אני גם לא מאשר.
למאגר של יאיר דניאל זה וודאי יכול להכנס.
אבל השמות, אפע׳ס, לא מוצלחים... -
צריך לזכור ש"ישו" אינו שמו של האיש, אלא שיבוש ששיבשו היהודים את שמו, כדי שלא להזכיר שם הרשע ולחברו עם ר"ת דיש"ו.
אמנם, @ori-bensimon מותר גם להיות חכם: אתה מעלה ספרים ששמם, איך לומר,(ואולי גם עדיף לשנות את שמו למשהו פחות מבחיל, אשמח מאוד)
כל מילה זהב...
מותר לשנות את השם למשהו כמו "ספר לבדיקה"
כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.
הלא כן? -
תולדות ישו נמצא בעשרות ומאות כתבי יד מצו"ב חלק מרבותינו שראו אותו והשתמשו בו:
רש"י: בעין יעקב דפו"ר "כתב ולשון של רומי'ים מאומה אחרת בא להם, אחרי'ם תקנו להם כל ספרי טעותם יוחנן פאולוס פיטרו'ס והם יהודים היו. לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים הם שנו ועמקו הלשון, ועשו להם הבל לחשבה בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל, ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק, מתרמיתי ישו עשו עצמם כאלו הם עמו בקדישות וצוו עליהם, הכל כמפורש בספר תליית ישו ע"כ פרש"י". ע"כ. וכפי הנראה שנוסח אשר לפנינו בש"ס היא שיבוש מאימת הצנזורא, השם 'תליית ישו' הוא אחד מהשמות שנקרא בהם החיבור בכתבי היד.
רבינו אפרים בן רבינו שמשון מבעלי התוספות : וז"ל ''וכי יהיה באיש חטא משפט מות. זה ישו הנוצרי: משפט מות. שתי מיתות סקילה ותליה, כי כל הנסקלין נתלין : באיש חטא משפט מות. בגי'מטריא ישו המכשף: אתו על עץ לא. בגי'מטריא בקלח של כרוב: כי קבור תקברנו שתי קברות, רמז שלא נשאר בקבורתו כמו שמצינו בתולדות ישו" כו'. עכ"ל.
רבינו אפרים ברבי יעקב מבונא מבעלי התוספות : וז"ל "וממזר שנולד בממזרות כמפור'ש בתולדה דישו" כו'. עכ"ל.
רשב"ם, רבינו יעקב מוינה , ורבינו חיים פלטיאל : "וזה אינו שהרי ישו היה בימי הילני המלכה כדאיתא בתולד'ות ישו" כו'. ע"כ.
רבי שם טוב אבן שפרוט : וז"ל "הנה תמצאו אצלם ספרים רבים מספרים עליהם כו' כמו הספר שחברו במעשה של ישו הנוצרי ושהיה בזמן הלנית המלכה, וכן בספר שחברו בלשון ירושלמי בעובדא דישו בר פנדרא הוא האומר שהיה בימי תברינוס קיסר" כו'. עכ"ל. (כוונתו 'בלשון ירושלמי' לנוסח הארמי הנמצא בכמה קטעי גניזה)
רבי אברהם כלפון (האבר"ך) : בספרו 'מעשה צדיקים' מביא נוסחא אחת של תולדות ישו (סי' צו, עמ' קע-קפז).
רבינו החתם סופר: העתיק המעשה מנוסחת יאהן יאקאב הולדריכוס, כמובא אצל ר' שלמה שיק בספר 'תקנות ותפלות' בטעם תענית ט' טבת אשר שלח לו גאב"ד בערגסאס וז"ל "בקונטרס אשר העתיק זקני ח"ס זצ"ל מעשה הנוצרי ושם נאמר בט' טבת מת ר' שמעון הקלפוס דוד הנוצרי כו' והקונטרס הנ"ל העתיק זקני זצ"ל מספר נוצרי אחד בשמו יאהן יאקאב האלטריקא, וההוא חותם אלה דברי ר' יוחנן ב"ז בירושלים". עכ"ל. כמו כן כתב על חיבור זה הערות וביאורים ונדפס בקובץ 'ירושתנו' . עוד הובא בקובץ 'ירושתנו' מכתב מאת הרב יו"ט ליפמן ראקוו מלונדון הבירה וז"ל "הנני מעתיק בזה מפנקס כת"י של הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל, המונח באוצרו של הרב זאב הלוי פלדמאן שליט"א רב ק"ק תורה עץ חיים פה לונדון: 'שמעתי מיליד פ"ב הב' ר' משה פריידער שהי' משמש בבית הכ"ס ושבט סופר הוא ראה כתי"ק של ח"ס מעשה של אותו איש עם כמה הגהות מח"ס, ותחילה הג"ה של ח"ס כ' שנפשו חשבה לדעת מי הוא המחבר המעשה, ולבסוף כ' הח"ס אלה דברי ר' יוחנן בן זכאי בירושלים'". עכ"ל. (הגהות החת"ס על חיבור זה נדפסו בקובץ 'ירושתנו' ב [מצו"ב: 67044285-2942-4a22-b510-c28fb06ddc8a-הערות החת''ס.pdf]).
רבי יוסף בכ"ר יוסף : "מעשה יש"ו ראיתיו בכ"י באורך". ע"כ.
מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל: בהגהותיו לספר אוצר-מדרשים הניח החיבור כולו כמו שהוא ומחק רוב דברי המבוא של אייזנשטיין המפקפקים במקוריותו וסמכותו של החיבור.
עולת יצחק : "וכן מצאתי בקונטריס כת"י של מעשה ישו הנצרי שר"י שהיה ממזר ובן הנדה כידוע, שכשהלכה לכבס טליתה ועדיין לא טהרתי בא עליה אדם אחד שלא הכירתו ונתעברה באותו האיש. [אומנם בנוסחאות אחרות ממעשה זה איתא בעניין אחר, כגון שהיה בחופתה ובא עליה שושבינה וכו']" כו'. עכ"ל.
ובחלקו קיים כבר באוצריא באוצר מדרשים תחת השם 'אגדתא דשמעון כיפא'.
הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).
התוספות למגילת אסתר נמצאות בחלקן בתרגום שני לאסתר וביוסיפון ועוד וכן קיים תרגום שלהן על ידי ר' יעקב בן מכיר (נדפס בבית המדרש לילינק כמדומני) ובתרגום ארמי מזמן הגאונים בבתי מדרשות לרש"א וורטההיימר (חלק א) ואוצר מדרשים בערך מדרשים לאסתר (שני האחרונים, ר"ל בתי מדרשות ואוצר מדרשים, קיימים באוצריא כנודע...)@ori-bensimon
סתם שאלה, זה שיש מרבותינו שהביאו מספר זה, זה אומר שהספר הוא תורני?
לדוגמא ספר המידות של אריסטו ראוי להיכנס לספריה?הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).
אתה מתכוון שכבר היום הספר נמצא באוצריא?
לי לא מופיע כזה ספר... -
@ori-bensimon
סתם שאלה, זה שיש מרבותינו שהביאו מספר זה, זה אומר שהספר הוא תורני?
לדוגמא ספר המידות של אריסטו ראוי להיכנס לספריה?הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).
אתה מתכוון שכבר היום הספר נמצא באוצריא?
לי לא מופיע כזה ספר...אתה מתכוון שכבר היום הספר נמצא באוצריא?
לי לא מופיע כזה ספר...אני מתכוון שספרים הקיימים בקטגוריה הזו כבר נמצאים, לא שהספר הספציפי, השאלה היא שאלה עקרונית לא פרטית על כל ספר בפני עצמו (למעט ספר שהוא בעייתי במהותו כמו ספר היובלים או חזיונות הסביליות), כלומר במידה וישנה החלטה עקרונית לא להכניס את הספרים החיצונים בכלל העניין מובן (ובגדול זה המצב במהדורת בני תורה של אוצה"ח, אם כי לא באופן מוחלט) אבל כיון שכבר מכניסים אזי למעט ספר בעייתי כנ"ל אין סיבה שספר X יכנס וספר Y לא יכנס.
-
@ori-bensimon
סתם שאלה, זה שיש מרבותינו שהביאו מספר זה, זה אומר שהספר הוא תורני?
לדוגמא ספר המידות של אריסטו ראוי להיכנס לספריה?הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).
אתה מתכוון שכבר היום הספר נמצא באוצריא?
לי לא מופיע כזה ספר...לדוגמא ספר המידות של אריסטו ראוי להיכנס לספריה?
עקרונית יתכן והתשובה חיובית, התייחסו אליו כאל ספר מוסר במשך הדורות, ואגב אינו לאריסטו בדיוק ואכמ"ל...
אבל ההבדל המהותי הוא בין ספרים שחוברו במובהק על ידי יהודים לבין ספרים שחוברו על ידי אומות העולם, בין בהיסטוריה ובין במוסר.
ובפרט ספר חכמת שלמה שהרמב"ן כותב בצורה מוחלטת שהוא לשלמה המלך ע"ה רק שלא נכתב ברוח הקודש, וחושבני כי ספר של שלמה המלך נחשב תורני גם אם לא נכתב ברוה"ק ולא גרע מספרי מוסר שחיברום אחרונים בדור הקודם, וראה הסכמתו הנלהבת של מרנא הנודע ביהודה להדפסת הספר (נדפס בתוך הסכמתו לספר יין לבנון לנה"ו אשר הודפס טרם שנדחה מקהל היראים [ברלין תקל"ה])
מה גם שאני לא חושב שקדמוניות היהודים ושאר ספרי פלביוס עונים לקטגוריה 'תורני' ובכל זאת קיימים באוצריא, וכמדומה שבוודאי הכל נכלל בכלל המאמר כי 'המה רקחות וטבחות לתורה' (אל תתקן אותי, אני מודע שלא ציטטתי מדוייק...). -
צריך לזכור ש"ישו" אינו שמו של האיש, אלא שיבוש ששיבשו היהודים את שמו, כדי שלא להזכיר שם הרשע ולחברו עם ר"ת דיש"ו.
אמנם, @ori-bensimon מותר גם להיות חכם: אתה מעלה ספרים ששמם, איך לומר,(ואולי גם עדיף לשנות את שמו למשהו פחות מבחיל, אשמח מאוד)
כל מילה זהב...
מותר לשנות את השם למשהו כמו "ספר לבדיקה"
כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.
הלא כן?@י.-פל. בנוגע לשמו של אותו האיש זה לא בהכרח מדוייק לגמרי, אמנם ככה מקובל אצל האשכנזים (וככה נמסר ברוב נוסחאות ספר 'תולדות ישו') אבל אצל חכמי הספרדים מקובל אחרת שזוהי הטיה של השם 'יהושע'.
ובנוגע לשם הספר כאמור כך כינו את החיבור רבותינו הראשונים -
@דאנציג לא זכיתי להבין כוונתו 'מדאי מחקריים' ועל איזה חוקרים מדבר, כי לזכרוני לא ציטטתי שום דבר מהחוקרים (שאגב דעתם בדרך כלל בדיוק להיפך ואם ב'חכמת שלמה' עסקינן אזי לועגים בזה לדברי הרמב"ן כי ייחוסו לשלמה המלך ע"ה, עפרא לפומייהו).
-
@ori-bensimon
מה שלא יהיה, זה ודאי ברכה שיש במתנדבי אוצריא מישהו שעובד להוסיף ספרים מכתבי יד.... -
@י.-פל. בנוגע לשמו של אותו האיש זה לא בהכרח מדוייק לגמרי, אמנם ככה מקובל אצל האשכנזים (וככה נמסר ברוב נוסחאות ספר 'תולדות ישו') אבל אצל חכמי הספרדים מקובל אחרת שזוהי הטיה של השם 'יהושע'.
ובנוגע לשם הספר כאמור כך כינו את החיבור רבותינו הראשונים -
אמנם ככה מקובל אצל האשכנזים (וככה נמסר ברוב נוסחאות ספר 'תולדות ישו') אבל אצל חכמי הספרדים מקובל אחרת שזהו הטיה של השם 'יהושע'.
איני יודע שיטת הספרדים, כך הנוצרים ימ"ש קוראים ל"גואלם", ששטף את העולם בנהרות דם...
@י.-פל. בכל אופן אינו מן העניין, ואליבא ד'תולדות ישו' ברוב נוסחאותיו (לפחות בכתבי היד האשכנזים... הכתובים בעברית, כתבי היד הספרדים במלבד התימנים מוסרים את הנוסח הערבי) נאמר בבירור כי השם הוא עיוות הנדרש כראשי תיבות 'ימח שמו וזכרו'.
-
@י.-פל. בנוגע לשמו של אותו האיש זה לא בהכרח מדוייק לגמרי, אמנם ככה מקובל אצל האשכנזים (וככה נמסר ברוב נוסחאות ספר 'תולדות ישו') אבל אצל חכמי הספרדים מקובל אחרת שזוהי הטיה של השם 'יהושע'.
ובנוגע לשם הספר כאמור כך כינו את החיבור רבותינו הראשונים -
אבל אצל חכמי הספרדים מקובל אחרת שזהו הטיה של השם 'יהושע'.
ומי שיקרא ספר עזרא או נחמיה יראה שהשם יהושע נכתב שם ישוע.
ואכמ"ל. -
@איש-גמזו @יום-חדש-מתחיל @פלמנמוני או כל מי שקשור לזה...
האם ישנה אפשרות למחוק דפים לא רלוונטיים, העליתי ספר אישי לאתר (אוצר הגאונים לברכות) ושם מלבד הספר עצמו ישנם נספחים שאינם רלוונטיים כרגע (כמו פירוש רבינו חננאל שכבר קיים באוצריא בחלקו ועל כל פנים המהדורה באוצה"ג אינה מעודכנת ואיני מתכוון לעבוד עליה כרגע) למעשה מופיעים בספר עשרות או מאות דפים שאיני מתכוון לעבוד עליהם, האם יש אפשרות למחוק אותם? -
@איש-גמזו @יום-חדש-מתחיל @פלמנמוני או כל מי שקשור לזה...
האם ישנה אפשרות למחוק דפים לא רלוונטיים, העליתי ספר אישי לאתר (אוצר הגאונים לברכות) ושם מלבד הספר עצמו ישנם נספחים שאינם רלוונטיים כרגע (כמו פירוש רבינו חננאל שכבר קיים באוצריא בחלקו ועל כל פנים המהדורה באוצה"ג אינה מעודכנת ואיני מתכוון לעבוד עליה כרגע) למעשה מופיעים בספר עשרות או מאות דפים שאיני מתכוון לעבוד עליהם, האם יש אפשרות למחוק אותם? -
@ori-bensimon f כרגע אי אפשר
נראה לי שביקשתי פעם מ@פלמנמוני שיסדר את זה, לא זוכר מה יצא@איש-גמזו אז מה עושים למעשה? מסיימים את החלקים הרלוונטים בספר ומדווחים ל.. (למי?) שהספר הושלם?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות