עדכון | גרסת קדם-הפצה, 996
-
שלום וברכה
האם מישהו יודע כשמתקינים את הגרסה החדשה
האם החומר בתוספים כמו במעשר נשארים
או שצריך להתקין אותם מחדש? -
מוטל2 כתב:
שלום וברכה
האם מישהו יודע כשמתקינים את הגרסה החדשה
האם החומר בתוספים כמו במעשר נשארים
או שצריך להתקין אותם מחדש?מה בנוגע לזה, פלמוני בדקת אולי?
-
נדמה לי שכבר דווח, לא זוכר, בהעתקה כשמגדירים לא להציג ניקוד, הוא מאבד את מעברי הפיסקה
עם ניקוד [לפעמים גם עם ניקוד הוא מאבד, לא יודע מה הסיבה.]
אָמְנָם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה הַצָּרוֹת וְהַדּוֹחֲקִים קֹשִׁי וּמְנִיעָה אֶל הָאַהֲבָה, יֵשׁ לָאָדָם לְהָשִׁיב אֶל עַצְמוֹ שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת: הָאַחַת מֵהֶן שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ, וְהַשְּׁנִיָּה לַחֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדֵּעָה הָעֲמֻקָּה.
הָאַחַת הִיא כָּל מַאי דְּעָבְדִין מִן שְׁמַיָּא לְטָב (ברכות ס'), וְזֶה כִּי אֲפִלּוּ הַצַּעַר הַהוּא וְהַדֹּחַק הַנִּרְאֶה בְּעֵינָיו רָעָה, אֵינֶנּוּ בֶּאֱמֶת אֶלָּא טוֹבָה אֲמִתִּית, וּכְמָשָׁל הָרוֹפֵא הַחוֹתֵךְ אֶת הַבָּשָׂר אוֹ אֶת הָאֵבֶר שֶׁנִּפְסַד כְּדֵי שֶׁיַּבְרִיא שְׁאָר הַגּוּף וְלֹא יָמוּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי לִכְאוֹרָה, אֵינוֹ אֶלָּא רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת לְהֵטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, וְלֹא יָסִיר הַחוֹלֶה אַהֲבָתוֹ מֵהָרוֹפֵא בַּעֲבוּר זֶה הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא יוֹסִיף לְאַהֲבָה אוֹתוֹ.
כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, כְּשֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁכָּל מָה שֶׁהקב"ה עוֹשֶׂה עִמּוֹ לְטוֹבָתוֹ הוּא עוֹשֶׂה, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה בְּגוּפוֹ, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה בְּמָמוֹנוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מֵבִין (מסילת ישרים, פרק יט)
בלי ניקוד
ונדבר עתה מענין האהבה, וענפיה הם שלשה: השמחה, הדבקות, והקנאה.והנה ענין האהבה הוא שיהיה האדם חושק ומתאוה ממש אל קרבתו יתברך ורודף אחר קדשתו, כאשר ירדף איש אחר הנחמד ממנו חמדה עזה, עד שיהיה לו הזכרת שמו יתברך ודבור בתהלותיו והעסק בדברי תורתו ואלהותו יתברך, שעשוע וענג ממש כמי שאוהב את אשת נעוריו או בנו יחידו אהבה חזקה, אשר אפלו הדבור בם יהיה לו לנחת ותענוג, וכענין הכתוב (ירמיה ל"א): כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד.והנה ודאי שמי שאוהב את בוראו אהבה אמתית, לא יניח עבודתו לשום טעם שבעולם, אם לא יהיה אנוס ממש.ולא יצטרך רצוי ופתוי לעבודה, אלא אדרבא לבו ישיאהו ויריצהו אליה אם לא יהיה עכוב גדול שימנעהו.הנה זאת היא המדה הנחמדת אשר אליה זכו החסידים הראשונים קדושי עליון, וכמאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים מ"ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא וכו', ואומר (שם פ"ד): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' וגו', (שם ס"ג): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי וגו'. כל זה מתקף התשוקה שהיה משתוקק לו יתברך.וכענין מה שאמר הנביא (ישעיה כ"ו): לשמך ולזכרך תאות נפש, ואומר: נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. ודוד עצמו אומר (תהלים ס"ג): אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך, באר הענג והשעשוע שהיה לו בדברו בו ובשבחיו יתברך שמו, ואומר (שם קי"ט): ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי, ואמר (שם): גם עדתיך שעשעי וגו'.והנה זאת ודאי שאהבה זאת צריך שלא תהיה אהבה התלויה בדבר, (מסילת ישרים, פרק יט) -
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות