בקשה | דרושים עמודים בכתב רש"י עם המרת OCR מדוייק

[חד צורבא]

@איש-גמזו טוב אני לוקח לבנתיים יד מלאכי מסתמא אותוו ודאי הוא יאשר (וגם כי זה מה שנוח לי כרגע)

[חד צורבא]

@איש-גמזו @י.-פל. הנה היד מלאכי (האמת עכשיו אני מסופק אם זה מה שהוא רצה)
יד מלאכי.docx
אני לא בטוח שהבנתי מה בדיוק צריך לעשות מקווה שזה בסדר
העתקתי הכל איך שהוא כתוב במדוייק אני מקווה שאגב ריהטא לא התפספס לי משהו
היו כמה מקומות שממש הסתפקתי אם בשביל הזיהוי כדאי להשאיר אותו כך עשיתי אחרי כל דבר כזה סימן ? (אין הרבה כאלה, אבל יתכן שיש עוד שלא שמתי לב)

אגב אם כבר חשבתי אולי יוכלו להעלות ספרים עם כתב רש"י שכבר קיימים באוצריא ככה יהיה יותר פשוט לעשות רק הגהה קלה ותוכלו גם לעשות יותר עמודים

[הספריה התורנית]

אני מקוה שזה מספיק מדוייק הOCR של אוצר החכמה היה מזעזע! וישבתי וערכתי עבור עצמי לפני כחודש.

מצד הסרחון שבה וכמו שאבאר. מצד עצמותו מדחזינן דהתורה אסרה גם מ"ר כננד העמוד, אף שמ"ר אין שם סרחון ואפ"ה אסור מצ"ע א"כ כ"ש בצואה, הרי מוכח דיש בהן איסור מצד עצמן, ולכן קימ"ל דאף לאחר שנפסק ונתבטל מהם הר"ר לנמרי ג"כ אסור, וכדא' שנם הלכתא צואה כחרס אסורה, ודוקא כשנתיבשה כ"כ עד שתתפרך לפירורן דקין אז הוה כעפרא, וכמ"ש סי' פ"ב וכן בנתקשה כאבן ג"כ אסור כמ"ש האחרו' שם, אף שאין בהם ר"ר, וכן אסור לקרות כנגד ביהכ"ס ישן אע"פ שפינו ממנו הצואה ואין שם ר"ר כלל ערס"י פ"ג. וכ' בתר"י דמ"ה אסור הובא בב"י שם וכן גרף של רעי ועביט של מ"ר כתב הרמב"ם בפ"ג הי"ב דאסור אע"פ שאין בהם כלום וא"ל ר"ר מפני שהם כביהכ"ס אף דמ"ר עצמן אינו אלא דרבנן, העביט חמיר טפי כיון דמיוחד לזה ה"ל כבהכ"ס וממ"ה וכמ"ש ג"כ בתר"י הבאתי לעיל סי' ע"ז ורס"י פ"ז והטעם בכל אלו משום דדינם כצואה ממש דאסור מצד עצמותה אף שנפסק הסרחון מהם, ולפ"ז פשוט דאף אם יתן לתוך הצואה איזה דבר שמבטל עי"ז הר"ר מהם ג"כ אסרין מ"ה ואף במ"ר דאינו אסור אלא מדרבנן ג"כ לא מהני אם נתן שם דבר לבטל הריח מהן, כיון דאסורין מצד אא"כ נותן בהם רביעית מים וכמ"ש רס"י ע"ז. ועוד שנית אסרה תורה, צואת אדם גם מחמת הר"ר שבהם, דמ"ר כשנפל לארעא שרי וצואה אסור ובע"כ משום דמ"ר אין בהם ר"ר משא"כ צואה, דמשום דיש בהם ר"ר אסרה התורה ולכן כל הני דברים שחשבו חז"ל, דקים להו דכל אלו צואתן מסריחין הרבה כמו צואת אדם, ע"כ גם אלו אסורין מ"ה כמ"ש בתר"י משום דילפי לה מצואת אדם, דאסרה תורה מחמת הסרחון שבה, וכמש"ל ה"נ גם אלו אסורין מ"ה. אך מ"מ כיוון שכל אלו אין בהם איסור מצד עצמן דהא לא כתיב מפורש בתורה אלא צואת אדם ומ"ר בלבד, ואלו אינן אסורין אלא מחמת הר"ר שבהם, א"כ אם נפסק ונתבטל הר"ר מהם, בין שנפסק הר"ר מצד עצמן שנתיבשו וכלה הר"ר מהם, ובין שנפסק מחמת איזה דבר שהטיל לתוכן שרי לקרות אצלן ממש אף דרבנן, וכמש"ל סי' ע"ז, כיון דכל איסורן אינו אלא מחמת הר"ר, לכן כשנפסק ונתבטל הר"ר נתבטל האיסור מהן, וכדמשמע ג"כ מלשון הרי"ף ורש"י ותר"י שם, שכתבו בצואת כלב וחזיר דאסור כ"ז שיש בתוכן עורות, דמשמע דאם אח"כ ניטל העורות מהן ונפסק הר"ר שרי, וכ"מ ג"כ מל' הרמב"ם הנ"ל, וזה דלא כמ"ש המ"א סקי"ב דיל דצואת חמור הרכה מסתמא ריחן רע, ולכן אפי' יזדמן פ"א שאינן מסריחין אסור דהו"ל כצואת אדם וז"א דצואת אדם אסורין גם מצד עצמותן, ולכן אפי' אינו מסריח ג"כ אסור וכמש"ל, אבל צואת חמור כל איסורו אינו אלא משום הסרחון שבו, אם אין בו סרחון בין לא הי' לה מתחילה ר"ר, בין שנפסק הר"ר שוב אינן אסורין, אבל כ"ז שמסריחין דינן כמו צואת אדם, וצריך להרחיק מהן ד"א ממקום שכלה הריח, וכמ"ש הטור כאן ובסי' פ"ו, ואף דאינן אסורין אלא מחמת הר"ר שבהן א"כ גם בתוך ד"א ממקום שכלה הריח לישתרי, וכמו כשנפסק הר"ר מהן דשרי ז"א, דכשנפסק הר"ר נתבטל מהן האיסור לגמרי, כיון דאין להם איסור מצ"ע וכמש"ל, אבל בתוך ד"א ממקום שכלה הריח, כיון דעדיין יש להן ר"ר ומדאו' דינן כצואה, לכן צריך ג"כ להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, אמנם כ"ד שרוב פעמים אין ר"ר הרבה יוצא מצואן כמו בהמה חי' ועוף וכן צואת כלב וחזיר כשלא נתן בהם עורות, וכן צואת חמור כשלא בא מן הדרך, דקים להוא לחז"ל דכל אלו אין צואתן מסרחת, באלו אף שנזדמן במקרה שיש להם ר"ר הרבה אף דגב"ז צריך להרחיק מהן מ"מ אין דינם כמו צואת אדם
וכל אלו שצואתן מסרחת וא"צ להרחיק מהן אלא עד מקום שכלה הריח וכמ"ש הטור נבי צואת בהמה חי' ועוף, אם יש בהם ריח דמרחיק רק עד מקום שיכלה הריח וכמ"ש המ"א סקי"ג וכ"כ בהגהות הטור שם משום דזה הו"ל כמו ר"ר שאין לו עיקר, דלא כב"י, ולכן לא אמרו חז"ל סתמא דכ"ד שיש להן ר"ר אסור, משום דאין דינן שיון לכן הוצרכו לפרט ולחלק כנ"ל.
אמנם הרמב"ם שכלל הכל ביחד, ולא הביא כל הני דברים המבואר בירו', הוא לשי' שפסק כר"ה דר"ר שיש לו עיקר א"צ להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, וא"כ דינם שוים, ואין חילוק ביניהם, דבכולם א"צ להרחיק אלא עד מקום הריח, ולכן כללן הכל ביחד, וכ' דכל צואה שריחן רע כגון אלו אסור לק"ש כנגדן, דכשריחם רע בכולם דינם שוה דצריך להרחיק רק עד מקום שיכלה הריח, אבל לדידן דקימ"ל כר"ח, דצריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, א"כ אין דינם שוים דבאלו שיחשבו חז"ל דדינן בצואה צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח, אבל צואת בהמה חי' ועוף כשריחן רע א"צ להרחיק אלא עד מקום שכלה הרית, וזה דלא בב"י שכתב דלענין הלכה נקטינן כהרמב"ם עפ"מ שפירשתי דבריו וביאר הד"מ דר"ל דכל בהמה דר"ל דכל בהמה שיש לצואתה ר"ר אסור לקרות כנגדה וא"כ אין לחלק בין אדומים לאחרים, ע"ש ולפמ"ש כיון דקימ"ל דהל' כר"ח, שפיר הוצרכו לחלק דנ"מ לדינא כנ"ל, והב"י לשי' שכ' דמ"ש הטור עד שיכלה הריח הוא ל"ד, אלא ר"ל ד"א ממקום שכלה הריח, אבל לפמשנ"ת לעיל אינו כן. מיהו ק' דאכתי ה"ל להרמב"ם לחלק דהא נ"מ לענין לפניו, דבאלו שאין דינם כצואה גם לפניו א"צ כמלא עיניו, וסגי להרחיק רק עד שיכלה הריח, וכדמשמע ג"כ בטור דכתב סתמא דאם יש בה ריח מרחיק עד מקום שיכלה הריח דמשמע דאפי' לפניו הדין כן, וכמ"ש ג"כ בהגהות מהרלנ"ח שם. ואולי ס"ל להרמב"ם, דגם לענין לפניו דינם שוים א. בירושלמי שבת פ"א ה"ב אהא דתנן לא ישב אדם לפני הספר כ' ולא לבורסקי כו' ואם התחילו אין מפסיקין, ופריך איתא תמי בדלין ממי שריחו רע ,ואת אמר הכין [פי' פשיטא דהבורסקי אינו מפסיק להתפלל באמצע אומנת דהרי ריחו רע עפ"מ דלא כק"ע שפי' דמקשה איך יקרא ויתפלל בבית הבורסקי

[יעקב052]

הרב @י.-פל. השיטמ"ק מאושר להתחלת עבודה?

[י. פל.]

@יעקב052
כן.

[יעקב052]

בבקשה
שיטמ''ק.zip

[מענין לשמוע]

@י.-פל. יש את כל החוות דעת.

[יום חדש מתחיל]

@מענין-לשמוע עדיין יש שם הרבה שגיאות, הוא רוצה מדוייק לגמרי.

(מידי כמה ימים אנחנו מקבלים דיווחי שגיאות על החוות דעת..)

[מענין לשמוע]

@יום-חדש-מתחיל כתב:

(מידי כמה ימים אנחנו מקבלים דיווחי שגיאות על החוות דעת..)

אני שמח לשמוע!

[מצמ]

@י.-פל. נהיה מזב משהו?
אני מנסה לעבוד על מרדכי על ברכות יש למה לחכות?