עדכון | הצלחה בהקלדת הספרים

[u88]

@לעכשיו

[איש גמזו]

@לעכשיו כתב בעדכון | הצלחה בהקלדת הספרים:

תעלה את חזקת הבתים

בוצע

[מצמ]

@איש-גמזו למה לא מעלים ספרים חדשים לאתר העריכה.
מציע להעלות שות רמא מפאנו יש בהיברו בכתב מרובע

[אהרן]

רמ"ע מפאנו, כצ"ל. https://hebrewbooks.org/1138
ויש לעיין עם יש זכויות יוצרים (על ההוצאה הנ"ל).

[הלמדן]

הייתי מציע שיגמרו קודם עם הברכת שמואל על שאר המסכתות, וכן עם חידושי הגרש"ש לשאר המסכתות והנושאים שליחות קנינים וכו'.

[איש גמזו]

@מצמ אשתי ילדה בת במזל״ט ערש״ק, ככה שאני פחות פעיל כרגע, בתקוה להבנה...
מינתי לע״ע את @יעקב052 שיעלה ספרים, מקוה שיסתדר עם זה

[יעקב052]

@מצמ @איש-גמזו
ריטב"א ב"ב פרק גט פשוט עלה לאתר העריכה.

[מענין לשמוע]

@איש-גמזו
בשם כל חברי הפורום:

מזל טוב, מלא נחת!

[י. פל.]

@מענין-לשמוע
בן או בת?

[דאנציג]

@י.-פל.

@איש-גמזו כתב:

אשתי ילדה בת במזל״ט ערש״ק,

[חד צורבא]

מי העלה את הספר תולדות יש"ו (לפחות שידגיש את זה בשם) אשמח לדעת מה המקור שלו ומה העניין להכניס אותו (ואולי גם עדיף לשנות את שמו למשהו פחות מבחיל, אשמח מאוד)
וכן מה המקור לתוספות למגילת אסתר וחכמת שלמה, ספרים מוזרים (ומעניינים)
פשוט אני לא מעוניין לקרוא אותם אם המקור הוא חיצוני כלומר שאין לו איזה אסמכתא חזלי"ת (אמיתית ולא שטויות משוערות של שוטים (חוקרים בלע"ז) שאין להם דריסת רגל בביהמ"ד)
ולסיום כדי לא לסטות ממש אציין שנהנתי לראות היום שסוף סוף נגמרו כל הדפים בספר הישר לר"ת
יה"ר שכשם שזכינו לסיימו כן נזכה לסיים עוד ספרים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, אמן סלה.

[ori bensimon]

תולדות ישו נמצא בעשרות ומאות כתבי יד מצו"ב חלק מרבותינו שראו אותו והשתמשו בו:
רש"י: בעין יעקב דפו"ר "כתב ולשון של רומי'ים מאומה אחרת בא להם, אחרי'ם תקנו להם כל ספרי טעותם יוחנן פאולוס פיטרו'ס והם יהודים היו. לשון הוא גראמטיקא הוא הלטין שמדברים בו הגלחים הם שנו ועמקו הלשון, ועשו להם הבל לחשבה בפני עצמם ולסלקם מעל ישראל, ולא שכפרו כי לטובתן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק, מתרמיתי ישו עשו עצמם כאלו הם עמו בקדישות וצוו עליהם, הכל כמפורש בספר תליית ישו ע"כ פרש"י". ע"כ. וכפי הנראה שנוסח אשר לפנינו בש"ס היא שיבוש מאימת הצנזורא, השם 'תליית ישו' הוא אחד מהשמות שנקרא בהם החיבור בכתבי היד.
רבינו אפרים בן רבינו שמשון מבעלי התוספות : וז"ל ''וכי יהיה באיש חטא משפט מות. זה ישו הנוצרי: משפט מות. שתי מיתות סקילה ותליה, כי כל הנסקלין נתלין : באיש חטא משפט מות. בגי'מטריא ישו המכשף: אתו על עץ לא. בגי'מטריא בקלח של כרוב: כי קבור תקברנו שתי קברות, רמז שלא נשאר בקבורתו כמו שמצינו בתולדות ישו" כו'. עכ"ל.
רבינו אפרים ברבי יעקב מבונא מבעלי התוספות : וז"ל "וממזר שנולד בממזרות כמפור'ש בתולדה דישו" כו'. עכ"ל.
רשב"ם, רבינו יעקב מוינה , ורבינו חיים פלטיאל : "וזה אינו שהרי ישו היה בימי הילני המלכה כדאיתא בתולד'ות ישו" כו'. ע"כ.
רבי שם טוב אבן שפרוט : וז"ל "הנה תמצאו אצלם ספרים רבים מספרים עליהם כו' כמו הספר שחברו במעשה של ישו הנוצרי ושהיה בזמן הלנית המלכה, וכן בספר שחברו בלשון ירושלמי בעובדא דישו בר פנדרא הוא האומר שהיה בימי תברינוס קיסר" כו'. עכ"ל. (כוונתו 'בלשון ירושלמי' לנוסח הארמי הנמצא בכמה קטעי גניזה)
רבי אברהם כלפון (האבר"ך) : בספרו 'מעשה צדיקים' מביא נוסחא אחת של תולדות ישו (סי' צו, עמ' קע-קפז).
רבינו החתם סופר: העתיק המעשה מנוסחת יאהן יאקאב הולדריכוס, כמובא אצל ר' שלמה שיק בספר 'תקנות ותפלות' בטעם תענית ט' טבת אשר שלח לו גאב"ד בערגסאס וז"ל "בקונטרס אשר העתיק זקני ח"ס זצ"ל מעשה הנוצרי ושם נאמר בט' טבת מת ר' שמעון הקלפוס דוד הנוצרי כו' והקונטרס הנ"ל העתיק זקני זצ"ל מספר נוצרי אחד בשמו יאהן יאקאב האלטריקא, וההוא חותם אלה דברי ר' יוחנן ב"ז בירושלים". עכ"ל. כמו כן כתב על חיבור זה הערות וביאורים ונדפס בקובץ 'ירושתנו' . עוד הובא בקובץ 'ירושתנו' מכתב מאת הרב יו"ט ליפמן ראקוו מלונדון הבירה וז"ל "הנני מעתיק בזה מפנקס כת"י של הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל, המונח באוצרו של הרב זאב הלוי פלדמאן שליט"א רב ק"ק תורה עץ חיים פה לונדון: 'שמעתי מיליד פ"ב הב' ר' משה פריידער שהי' משמש בבית הכ"ס ושבט סופר הוא ראה כתי"ק של ח"ס מעשה של אותו איש עם כמה הגהות מח"ס, ותחילה הג"ה של ח"ס כ' שנפשו חשבה לדעת מי הוא המחבר המעשה, ולבסוף כ' הח"ס אלה דברי ר' יוחנן בן זכאי בירושלים'". עכ"ל. (הגהות החת"ס על חיבור זה נדפסו בקובץ 'ירושתנו' ב [מצו"ב: 67044285-2942-4a22-b510-c28fb06ddc8a-הערות החת''ס.pdf]).
רבי יוסף בכ"ר יוסף : "מעשה יש"ו ראיתיו בכ"י באורך". ע"כ.
מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל: בהגהותיו לספר אוצר-מדרשים הניח החיבור כולו כמו שהוא ומחק רוב דברי המבוא של אייזנשטיין המפקפקים במקוריותו וסמכותו של החיבור.
עולת יצחק : "וכן מצאתי בקונטריס כת"י של מעשה ישו הנצרי שר"י שהיה ממזר ובן הנדה כידוע, שכשהלכה לכבס טליתה ועדיין לא טהרתי בא עליה אדם אחד שלא הכירתו ונתעברה באותו האיש. [אומנם בנוסחאות אחרות ממעשה זה איתא בעניין אחר, כגון שהיה בחופתה ובא עליה שושבינה וכו']" כו'. עכ"ל.
ובחלקו קיים כבר באוצריא באוצר מדרשים תחת השם 'אגדתא דשמעון כיפא'.
הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).
התוספות למגילת אסתר נמצאות בחלקן בתרגום שני לאסתר וביוסיפון ועוד וכן קיים תרגום שלהן על ידי ר' יעקב בן מכיר (נדפס בבית המדרש לילינק כמדומני) ובתרגום ארמי מזמן הגאונים בבתי מדרשות לרש"א וורטההיימר (חלק א) ואוצר מדרשים בערך מדרשים לאסתר (שני האחרונים, ר"ל בתי מדרשות ואוצר מדרשים, קיימים באוצריא כנודע...)

[י. פל.]

צריך לזכור ש"ישו" אינו שמו של האיש, אלא שיבוש ששיבשו היהודים את שמו, כדי שלא להזכיר שם הרשע ולחברו עם ר"ת דיש"ו.
אמנם, @ori-bensimon מותר גם להיות חכם: אתה מעלה ספרים ששמם, איך לומר,

@חד-צורבא כתב:

(ואולי גם עדיף לשנות את שמו למשהו פחות מבחיל, אשמח מאוד)

כל מילה זהב...

מותר לשנות את השם למשהו כמו "ספר לבדיקה" כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.
הלא כן?

[איש־שלו']

@י.-פל. כתב:

מותר לשנות את השם למשהו...
כשזה יעלה בפועל למאגר הספרים - אם יעלה, תחליט המערכת (כלומר, האחראי עליה, יום חדש מתחיל) מה לעשות.

כל מילה זהב...

והייתי מציע לשנות גם את שמות הספרים האחרים
חכמת שלמה - ל'חכמתא רבתא דשלמה'
ומשהו אחר במקום 'תוספת למגילת אסתר' ...
[בצורה שעדיין יהיה אפשר למצוא אותם אבל לא שיֵראה כאילו ספר נורמלי]

[י. פל.]

שים לב: אני לא שולל העלאה. אני גם לא מאשר.
למאגר של יאיר דניאל זה וודאי יכול להכנס.
אבל השמות, אפע׳ס, לא מוצלחים...

[דאנציג]

@י.-פל. כתב:

אפע׳ס, לא מוצלחים...

מדאי מחקריים, מה נעשה והחוקרים מתנגחים בדברי רבותינו, כאשר בעיני ש/סכלם הרב הם צודקים יותר ממסורת מקובלת, אפילו כאשר הם בנויים על תאוריות שאין להם שום מקום במציאות.

[איש גמזו]

@י.-פל. כתב:

הלא כן?

אם כי ממראי המקומות שהביא @ori-bensimon נראה שגם רבותנו הראשונים קראוהו בשם זהה או דומה
@דאנציג

[קטנטן]

@ori-bensimon
סתם שאלה, זה שיש מרבותינו שהביאו מספר זה, זה אומר שהספר הוא תורני?
לדוגמא ספר המידות של אריסטו ראוי להיכנס לספריה?

@ori-bensimon כתב:

הספר חכמת שלמה הם מהספרים החיצונים הנמצאים באוצריא תחת הקטגוריה 'בית שני - ספרים חיצונים' חכמת שלמה מצוטט ברמב"ן 3 פעמים (עיין הקדמה ובדרשות) בשם 'חכמתא רבתא דשלמה מלכא' (ע"פ הפשיטתא בארמית-סורית).

אתה מתכוון שכבר היום הספר נמצא באוצריא?
לי לא מופיע כזה ספר...

[ori bensimon]

@קטנטן כתב:

אתה מתכוון שכבר היום הספר נמצא באוצריא?
לי לא מופיע כזה ספר...

אני מתכוון שספרים הקיימים בקטגוריה הזו כבר נמצאים, לא שהספר הספציפי, השאלה היא שאלה עקרונית לא פרטית על כל ספר בפני עצמו (למעט ספר שהוא בעייתי במהותו כמו ספר היובלים או חזיונות הסביליות), כלומר במידה וישנה החלטה עקרונית לא להכניס את הספרים החיצונים בכלל העניין מובן (ובגדול זה המצב במהדורת בני תורה של אוצה"ח, אם כי לא באופן מוחלט) אבל כיון שכבר מכניסים אזי למעט ספר בעייתי כנ"ל אין סיבה שספר X יכנס וספר Y לא יכנס.

[ori bensimon]

@קטנטן כתב:

לדוגמא ספר המידות של אריסטו ראוי להיכנס לספריה?

עקרונית יתכן והתשובה חיובית, התייחסו אליו כאל ספר מוסר במשך הדורות, ואגב אינו לאריסטו בדיוק ואכמ"ל...
אבל ההבדל המהותי הוא בין ספרים שחוברו במובהק על ידי יהודים לבין ספרים שחוברו על ידי אומות העולם, בין בהיסטוריה ובין במוסר.
ובפרט ספר חכמת שלמה שהרמב"ן כותב בצורה מוחלטת שהוא לשלמה המלך ע"ה רק שלא נכתב ברוח הקודש, וחושבני כי ספר של שלמה המלך נחשב תורני גם אם לא נכתב ברוה"ק ולא גרע מספרי מוסר שחיברום אחרונים בדור הקודם, וראה הסכמתו הנלהבת של מרנא הנודע ביהודה להדפסת הספר (נדפס בתוך הסכמתו לספר יין לבנון לנה"ו אשר הודפס טרם שנדחה מקהל היראים [ברלין תקל"ה])
מה גם שאני לא חושב שקדמוניות היהודים ושאר ספרי פלביוס עונים לקטגוריה 'תורני' ובכל זאת קיימים באוצריא, וכמדומה שבוודאי הכל נכלל בכלל המאמר כי 'המה רקחות וטבחות לתורה' (אל תתקן אותי, אני מודע שלא ציטטתי מדוייק...).